בלוג

ביום שישי היתה אזכרה לרחל – אמא של אבישי.
שוב זום, שוב המרחק שמקשה מאוד ומעצים את הכל.
זכיתי בחמות נפלאה, אישה טובת לב ומאירת פנים שמעולם לא דיברה סרה באף אדם, הכל תמיד בנחת ובמאור פנים. כמה געגוע וכמה תחושת פספוס על לכתה בטרם עת. רחל שאהבה לראות עולם ולטעום טעמים חדשים, הספיקה לבקר כמעט בכל מדינה שבה היינו והיא מלווה אותנו. אנחנו חושבים הרבה על מה היא חשבה על המקומות והנופים, איפה בדיוק היא היתה ועוד. תחושת הגעגוע והפספוס של לכתה בטרם עת מלווה אותי בכל עת.   

שבוע חדש.
חודש חדש.
השבוע אנחנו בסוג של "רוד טריפ".
התחבורה בגואטמלה מורכבת יותר ממה שפגשנו עד עתה..יש תחבורה ציבורית של צ'יקן בס שזה נחמד לנסיעות קצרות אבל לנסיעה של כמה שעות טובות זה מורכב גם כי צריך לעבור בין אוטובוס לאוטובוס וגם אין ממש זמנים קבועים… אופציה שניה היא שאטלים מאורגנים כאלה, שבחישוב מהיר את כל המקומות שאנחנו רוצים לעשות פה יעלה לנו המון כסף. בקיצור כמה שזה נשמע מופרך,  אופצית השכרת הרכב יצאה הזולה ביותר.
ככה מצאנו עצמנו מתמסרים בכיף להתפנק בשבוע וחצי של רכב צמוד.
מתחילים בנסיעה השכם בבוקר לכיוון "סמוק שמפי"- זוהי פנינת טבע שהגואטמלים מאוד גאים בה ובצדק… המון בריכות טבעיות בזו אחר זו עם צבע טורקיז משגע.
דרך יפיפיה ,ירוקה, נופים יפים, כפרים בדרכים.
מגיעים לקראת ערב לדירה מתוקה בעיירה קרצ'ה סן פדרו, כשעה נסיעה מסמוק. בעלת דירה לבבית מקבלת את פנינו בברכה.
השכם בבוקר [כן, כן, שוב משכימים (טוב נו, תלוי את מי אתם שואלים מבינינו..)] מתארגנים ויוצאים אל דרך עוד יותר יפה מיום אמש. אחרי כשעה וחצי מגיעים לעיירה בשם לנקין, שם צריך להחנות את הרכב ולעבור לרכב 4*4 שיכניס אותנו בגישה עד לאתר.
הדעות חלוקות ביננו.. אבישי מייצג את העולם הגברי שבטוח שגם הרכב שלו (ובטח כשהוא נוהג…) מסוגל לעשות זאת ובטוח שההמלצות הם בשביל לפרנס את תושבי העיירה ואני, מייצגת את העולם הנשי השקול והמחושב.. (נו, גם קראתי בכל מקום שזו ההמלצה…)
כמובן שניצחתי ולקחנו רכב 4*4 (וגם בדיעבד, מתחת לשפה, שמעתי ווידוי קטן שצדקתי)..
וככה הרווחנו גם טיול בטנדרים ההזוים שלהם ככה באוויר הפתוח עם נוף משוגע., אז מה רע..?!
יורדים בשמורה ומתחילים בטיפוס לתצפית על כל הבריכות היפות. טיפוס לא קשה מידי אבל הלחות והחום הורגים אותנו. מיד נזכרים ביולי-אוגוסט בישראל ,אז עדיף שנשתוק. בדרך כל מיני דוכנים מאולתרים של מקומיים שסחבו לראש ההר צידניות של פירות ושתיה כדי להתפרנס קצת. מתפנקים בפרי הקקאו ונהנים מטעמו.
(איך נתרגל שוב לא לקנות על הדרך אננס, קקאו ועוד מגוון פירות אחרים שיש פה…)
בין המוכרות ילדה בערך בגיל של אביה בת 5 מציעה לנו עם מצ'טה ביד לקנות בננות..
הזייה. ככה מסתובבת לה בג'ונגל לבד עם מצ'טה מוכרת בננות לעוברים והשבים.
אחרי שחווינו את הנוף על כל הבריכות וזכינו ליום טורקיז במיוחד ,יש לנו סיבה טובה לרדת מהר למטה ולקפוץ לבריכות לשטוף את עצמנו מהחום…
בהמשך היום שרצנו לנו בהנאה מרובה בבריכות ונהננו מהטבע.
למחרת ממשיכים להרפתקה הבאה נוסעים לכיוון העיר פלורס, שער הגישה לעיר המיה המפורסמת – טיקאל!

קודם
הבא

דרך ארוכה לפנינו של כ-7 שעות. מפצלים את הדרך ומוצאים שבדרך יש מערכת מערות מטורפת בשם "קנדלריה" בחלק מהמערכת זורם נהר ועוברים אותו באבובים… כמובן שאנחנו בפנים.
פוגשים את המדריך ארתורו שמסביר לנו על המערכת ועל החשיבות שלה לבני המיה – שיש תאוריה שאומרת שהשער לעולם האלים הוא מתחת לאדמה ובעצם כל המערכת בנויה מ9 שלבים שונים, המערות הם קדושות והם לא היו נכנסים אליהם. לפי המיתולוגיה שלהם שני אנשים נכנסו למערכת וכשהצליחו לצאת, הם יצאו בעצמם בתור אלים – אל השמש ואל הירח,וככה הוזמנו על ידי ארתור להכנס לשלב האחרון ולצאת אלים.
נוסעים בתוך הג'ונגל, הליכה קצרה עם אבובים ביד ואנחנו בתוך מערה ענקית עם נהר טורקיז הנכנס אליה… צפים לנו בתוך אבובים בתוך מערכת משוגעת מלאת נטיפים ויופי.
חוויה מפתיעה ומהנה. אחרי שעתיים כמעט של בילוי במערה,  יוצאים אל השמש. אמנם יוצאים בדיוק כמו שאנחנו, אבל עם עוד חוויה משגעת שצברנו. ממשיכים בדרכנו ולקראת ערב מגיעים לעיר פלורס. בדרך עוד צריכים לעבור איזה מעבורת הזויה..
כן. הכביש נגמר לו באמצע ונחל רחב מפריע לדרך להימשך. במקום לבנות גשר יש מעבורת שחוצה הלוך ושוב, מה שיותר הזוי הוא שלילה קודם חלמתי שבכל השנה הזו רציתי גם להיות על מעבורת ולא הייתי..
איזה חלום הזוי..
אבל חלמתי ויום למחרת קיבלתי..חבל של חלמתי על דברים יותר משמעותיים..

קודם
הבא

מתרגשים מאוד לקראת מחר! הולכים לבקר את העיר העצומה "טיקאל" עיר שנחשפה של בני המיה. גם היום משכימים ,נסיעה של שעה וחצי ואנחנו באחד היעדים שמאוד רצינו לראות!
האמת שדבירי שלנו מאוד-מאוד רצה לראות דברים של שבט המיה ולכל אורך הטיול דיבר על כך וכאשר התלבטנו על מקסיקו אבל ידענו בוודאות שבגואטמלה נהיה, החלטנו שצריך להקשיב לילד. כך כולנו יצאנו למסע היפיפיה והמרתק הזה לחקר המיה.
האתר ענקי ומתפרס על פני יותר מ-550 קמ"ר!
רק 20 אחוז ממנו נחשף והסתובבות באתר היא יום שלם , מספר שעות טובות.
לקחנו מדריך על מנת ללמוד הכי טוב שאפשר, טוב גם פה היה את אבישי שהחליט שאין צורך וחבל על הכסף ואני לעומתו שאומרת שאם כבר אנחנו פה ולמרות שלמדנו וחקרנו בבית בעצמנו עדיף לקחת מישהו מקצועי…ואז ככה בפעם השניה השבוע הוכח שצריך להקשיב לאישה. אז יצאנו לדרך עם מדריך מקצועי וטוב וחווינו יום שלם של התפעלות ,חקירה ,למידה על העבר על מנהגים ,על תרבות אחרת מכל מה שמוכר וידוע לנו. ובין לבין הליכה בתוך ג'ונגל מהמם כשקופים, ציפורים, טוקאנים וחוטמנים חביבים מהלכים ביננו כל היום.
הפירמידות הייחודיות, הבניה המרשימה והידע באסטרונומיה מרשימים ביותר.
אחרי שטיפסנו על כל מקדש ופירמידה אפשרית ,סיור של 5 שעות ו7 ק"מ ברגליים, מלאי ידע חדש ומלאי התפעלות יכולים בנחת לסיים עוד יום ולהכריז עליו כמוצלח ביותר!
השבוע מוציאה את הבלוג מוקדם יותר כי בכל סופשבוע נהיה ככל הנראה בלי קליטה, מחר אנחנו בדרכנו לאיזור ריו דולסה – איזור שנחשב מאוד יפה ויושבות שם הרבה קהילות מקומיות של ילידים שמארחים בלודג'ים ושם נבלה את השבת שלנו.
אז שתהיה לכולם שבת שלום של בריאות וטוב!!

מה למדנו השבוע??

• שכחנו כמה זה כיף גם אוטו לפעמים…שלא נתרגל חלילה
• ‏מלא על בני המיה. משהו אחד: כל דבר הם ספרו ומדדו לפי אמות מידה של הגוף למשל 9 שלבים בעולמות התחתונים- 9 פתחי הגוף, 13 שלבים בעולמות עליונים – כנגד 13 מפרקים בגופנו.. גם את המספרים הם ספרו לפי שיטה על בסיס 20, כי יש בסה"כ 20 אצבעות..

קודם
הבא