You are currently viewing אין עשן בלי אש!
הידד

אין עשן בלי אש!

סוף שבוע בסן פדרו – אגם אטטילן
יום שישי, התאוששנו כמעט ב100% וניצלנו את היום עד תום.
יצאנו ל"אף האינדיאני" זה נחשב נקודת תצפית אחת היפות על האגם ועל הרי געש המקיפים אותו. בתוכנית היה לעלות עם הזריחה זה נחשב זמן עם יופי מיוחד, אבל שחרננו כי היינו בחצי כוח השבוע…
נסענו לתצפית עם צ'יקן בס (אוטובוסים גואטמלים שנרכשו מארה"ב ,אוטובוסי התלמידים הצהובים שנצבעו כאן בטוב טעם). המחיר שאמרו לנו היה נשמע מופרך, אבל גם אחרי ניסיון מיקוח ובטחון מצד הכרטיסן שילמנו את המחיר.
התחלנו לצעוד ושתי גואטמליות בעקבותינו מתחילות לפטפט ולצעוד איתנו, מראות לנו את הדרך. כשמגיעים ליעד הן מראות לנו את נקודת התצפית ומיד קופץ עלינו גואטמלי חביב ודורש 25 קצל לכל אחד, מחיר מופקע לכל הדעות. כבר מרגישים שעוקצים אותנו פעם שניה הבוקר..לא מוותרים ומבינים שהבנות הובילו אותנו דווקא לנקודה שלו ושיש תחרות בנקודות התצפית…
מודיעים לו שיקר מדי ומתחילים לפנות עצמנו לכיוון אחר. שלושת התחמנים מסתכלים עלינו בשוק וכעבור שניה מודיעים: "טוב, 10 קצל"… המומים מאיך בקלות רצו לעקוץ אותנו בתוך החביבות שלהם ובלי למצמץ… הגואטמלים האלה…
מתפנים סוף סוף להנות מהיופי של התצפית על האגם, שוהים שם בכיף וממשיכים..
בדרך חזרה לא מוכנים להיות פראיירים יותר ושואלים עוברי אורח כמה עולה נסיעה בצ'יקן בס, הם מסבירים ששני הקטנים לא משלמים וכל אחד מאיתנו צריך לשלם מחיר של שליש ממה ששילמנו בהלוך…
מחכים עם כל עוברי האורח ב"תחנה" הרשמית (צד הכביש, מתחת לעץ..) ומגיע טנדר פתוח שמסתבר שגם הוא הסעה מקובלת… עולים בכיף, משלמים מה שצריך בלי עקיצות וללא ספק זה היה ההיילייט של היום: עומדים בטנדר פתוח עם עוד 8 אנשים מפטפטים איתם וממש נהנים מהדרך.. סוג של אקסטרים ,בטיחות מוטלת בספק אבל אדרנלין של הנאה צרופה היה שם.
בסן פדרו אביגיל ונוה עוד הספיקו לעשות סדנת ציור מרשימה ביותר ויצאו עם תוצאות מרהיבות. נהנו מהדרך ומהתוצאה אלופים שכאלה.

יום ראשון ממשיכים לאנטיגואה.
נסיעה של שלוש שעות מביאה אותנו ליופי חדש של גואטמלה: עיירה קולוניאלית יפיפיה וצבעונית. כל הרחובות מרוצפים באבן, בתים נמוכים ויפים ,כיכרות מטופחות. נהדר!
מקבלים דירה בסגנון קולוניאלי מהממת ויפה.
ביומיים הקרובים חורשים את אנטיגואה משוטטים בעיר, חלק מכנסיות העתיקות של העיר נהרסו ברעידת האדמה שהיתה כאן ב-1773, אך נעשים שיחזורים ושימורים מרשימים, עוברים בקשת המפורסמת שמעידה על הכניסה לעיר, מבקרים במנזר Santa Clara, מנזר מקסים ביופיו שחלקו נהרס ברעידת אדמה וכמובן שמבקרים בשוק הצבעוני.
יומיים של הנאה צרופה, של נחת ושיטוטים ובלי לשים לב הלכנו כל יום לפחות 10 ק"מ…

יום רביעי מגיע ואיתו גולת הכותרת לשמה הגענו לגואטמלה כחלק מהגשמת החלומות שלנו לראות הר געש פעיל.
מחליטים לצאת עם קבוצה שבית חב"ד מוציאים כדי שלא נצטרך לדאוג ולחשוב גם על להאכיל 4 פיות של ילדים רעבים..
וככה מצאנו עצמנו יוצאים לטיול של יומיים לתצפית על הר הגעש פואגו ("אש" בספרדית). 
יום של טיפוס לפנינו בו מטפסים לשיא גובה של 3600. שוכרים סוס אחד למקרה הצורך וגם מתפנקים עם פורטר לעזרה קצת עם הציוד…
חבורה מתוקה של מוצ'ילרים איתנו. משתעשעים שוב מהחיבורים הכיפים..הילדים מבסוטים ,המוצ'ילרים מאמצים אותם שוב באהבה כתמיד ומתפעלים מהם ומאיתנו על האומץ של השנה הזו. תכלס, הפרגונים האלה מכל עבר נעימים לאגו☺️.
לפני היציאה הפחידו אותנו מאוד מהעלייה אבל ביננו? היה קטן על כולנו. הסוס לא עבד קשה מדי ואנחנו עפנו על עצמנו..כן כן היו כמה חבר'ה שהילדים לקחו אותם בסיבוב..
מגיעים לבקתות, שם נישן בלילה ומקווים שיהיה לילה טוב בלי הרבה עננות, כמו שהתחזית הבטיחה, שכן את הלבה המתפרצת ניתן לראות רק בלילה…
בתחילת הערב זוכים לראות כמה התפרצויות מרשימות של עשן שעולה מן ההר.
השקיעה מטורפת.
השהות מעל העננים משכרת.
הלילה יורד ואיתו עננות רצינית.
מחליטים על שינה והשכמה לפי המטארולוגיה שצפויה לנו.
משכימים ב-23:00 – עננות כבדה… גשם קל…
אני ואבישי יושבים על המשמר (כל הצעירים הלכו לישון…) ומתבאסים. הרי אין מצב שעשינו את כל זה בשביל כל כך מעט…
הולכים לישון בחצות אחרי שעה של התבוננות ב…עננים ומכוונים שעון לעוד שעה, שוב. אחרי כעשרים דקות אני שומעת פיצוץ רציני כמו רעם, פותחת עינים בלי להתעצל אולי העננים הלכו…
ו…
אמאל'ה!!! שמתי צעקה שכזאת "כולם לקום! כולם לקום!"
מעירה את כל הקבוצה ויוצאים כולנו בריצה לצפות במחזה המשוגע.
איזה מחזה מטורף! שמים בהירים-בהירים וההר פורץ בכל עוזו רואים את הלבה בצורה מרשימה, ללא ספק יש דברים שאין כמו מראה עיניים.ככה זכינו להופעה מרשימה שהמילים לא יוכלו להביע את יופיה ועוצמתה, והלב מתמלא ומתרחב מאושר ושמחה! כן כבשנו עוד פסגה ועוד יעד שכל-כך רצינו וחלמנו.
אחרי צפייה והתרגשות, מרביצים עוד כמה שעות שינה ומקווים לראות זריחה טובה בלי עננות..
את זה לצערנו לא קיבלנו, אבל…"אין אדם מת וחצי תאוותו בידו.." שמענו על הרבה אנשים שטיפסו לשווא..אז מודים על מזלנו הטוב ועל מה שראינו וחווינו!
בבוקר התארגנות זריזה ומתגלגלים בכיף למטה. מגיעים לקראת צהרים לדירה עייפים מהמסע, מחוסר השינה אבל עם תחושה של הרבה טוב על הנשמה.
אין כמו להגשים חלום.

מה למדנו השבוע?
• הגואטמלים בלי בושה מנסים לעקוץ אותנו ואנחנו צריכים לעמוד מולם איתנים!
• ‏התחבורה בגואטמלה פנים רבות לה…ושוב מה שמגיע לכאן נשאר כאן.
• ‏בשביל לראות דברים יפים דרוש אורך רוח וסבלנות רבה. ועוד פעם מוכח שהסבלנות משתלמת

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. נעמה

    מהממם.
    תצטרכו להגדיל את הבית שתחזרו לא יהיה מקום לתמונות

  2. שרה

    חלום הר הגעש כבר התגשם?! אז יאללה הביתה….

    תכלס בהחלט מרשים…

  3. נאוה

    מדהיםםםם, כמה דברים יפים אתם רואים. עולם מדהיםםםם ואתם לא פחות

התגובות נעולות.