בלוג

יום חמישי פנינו לעבר חוויה חדשה.
אחרי עצירה נחמדה בדרך במפלי Las Conchas המרשימים, אליהם לא יכלנו להיכנס עקב עוצמת המים (בכל זאת, העונה הגשומה פה…), עושים את סוף השבוע בלודג' אצל קהילה ילידית בשם Seacacar
נכנסים לאיזור ג'ונגל נידח בלי קליטה, בלי מכולות, בלי ציויליזציה…רק אנחנו, הטבע והקהילה שמתגוררת שם.
בחור בשם פאול עשה שם עבודה מרשימה בפרוייקט יפה: במקום שהכפר דור אחרי דור ימשיכו להתפרנס רק מעבודות כפים פשוטות וימשיכו לחיות בעוני, בלי השכלה וכו' הם בנו שם לודג' במקום יפיפיה שהוא חלק מהשטחים שלהם על הנחל. במקום הם מציעים מלבד לינה גם מסעדה וגם טיולים – טיול באבובים בקניון הנהר הסמוך. ככה מתפרנסים גם מתיירות. בנוסף לכך הקימו שם בית ספר והילדים לומדים כשחלק מהמורים הם הבוגרים של הקהילה. היה מרשים ביותר לראות אותם כל הזמן לומדים בעצמם. גם כשהיו צריכים להיות בקבלה, כל הזמן היה ספר בידים שלהם, לימוד אנגלית / ספרדית… היתי נפעמת מהחריצות וההשקדה.
אז אחרי כל מה שכתבתי אתם מבינים שבאנו מוכנים לקבל משהו ספרטני אבל ללמוד ממנו הרבה ולתת יד ליוזמה כזו מבורכת שלהם.
יום שישי לקחנו את הטיול אבובים שלהם ( כן כן השני שלנו השבוע אבל היינו חייבים לפרגן להם…). בתום הליכה של עשרים דקות נכנסים עם האבובים לתוך קניון, אחד היפים שראיתי! מקום מדהים! לכל שניים מאיתנו יש מדריך צמוד במים ואנחנו מרגישים בטוחים. המסלול היה כיף בטירוף ולצערנו קצר מדי. מסוף מסלול המים המשכנו רגלית לכיוון תצפית יפה על כל אגם איזבל והסביבה ואחרי שעתיים הליכה חזרנו ללודג'.
מתקתקים שבת – עם כל הספרטניות, יש לנו משולש קדוש שהוא חובה בכל שבת – מטבוחה, עוגה וחלה! בלי זה השבת היא לא שבת…
אז כן, שוב חלה ועוגה במחבת – נוהל שפיתחנו לעצמנו בהינתן העובדה שלא תמיד יש תנור…
במהלך שישי אבישי עשה תנועה לא מוצלחת במיוחד והצליח לתפוס את הגב (נו, הזדקנו פה בשנה…), אז מלבד הקסם והיופי והשלווה של המקום היה לנו גם קצת כואב ומבאס אבל ברוך ה' לאבישי ולגב שלום.