1- הדירות:
( הרפובליקנים לא אוהבים מים חמים)
(1- סנטו דומינגו) כשהגענו מנמל התעופה לדירה בסנטו דומינגו ראינו ציוד של אנשים אחרים בתוך הבית, התקשרנו לבעלת הבית והיא אמרה שהיא תשלח לנו מישהו שיבדוק את המצב ושבמקרה הצורך יעביר אותנו דירה. רעבים ועייפים מהטיסה חיכינו שהאיש יגיע, כשהאיש הגיע הוא העביר אותנו לדירה שהייתה שתי קומות מעל(לפחות היה נוף
).
(2- סוסואה) את המעבר לדירה בסוסואה החלטנו לעשות ביום שישי כך שלא היה ממש זמן לפני שבת… הגענו שעתיים לפני שבת ואבא ודביר הלכו לסופר. אנחנו (נוה,אביגיל,אביה ואמא) נשארנו וחיכינו שיביאו לנו את המפתח לדירה, בקבלה אמרו לנו שיביאו לנו את המפתח בתוך כעשר דקות,הלכנו לאזור שליד הבית וחיכינו (לא ידענו במדויק איפה הבית אז חיכינו באזור) , היינו צריכים לשירותים והיה לא נעים לעשות על אחד העצים (בכל זאת אתר נופש) , השעה היתה שעה וחצי לפני שבת ואנחנו עדיין היינו תקועים עם כל התיקים… לבסוף קיבלנו מפתח והצלחנו לארגן שבת נפלאה. במהלך שהותנו בדירה נתקלנו בכמה בעיות 1. היה סתימה בשירותים ארבע פעמים 2. המיקרוגל לא עבד ולקחו לנו אותו לתיקון והוא נעדר למשך שבוע 3. לא היו הוראות לתנור כלומר לא היה מצויר מעלות וכו' מעל לתנור.
(3- לאס טרנס) לאחר שנפרדנו מחברינו הישראלים בעצב
הגענו לדירה בלאס טרנס לאחר נסיעה של שלוש שעות, דבר ראשון הבעל דירה לא הגיע ושלח את חברה שלו או משהו כזה. דבר שני לא היה מים לשתייה והיה רק 4 מיטות ו4 כיסאות(אנחנו עדיין פה אז לא קרה הרבה דברים)
2- תחבורה
(על כל החלונות יש מדבקות כהות ולכן קשה לנסוע)
(1- אופנועים) כלי הרכב המועדף עליהם הוא אופנועים, באופנועים הם נוהגים לשים בלון גז או תינוקות ביחד עם ההורים שלא לדבר על זה שראינו חמש אנשים על אופנוע אחד… על חלק מהאופנועים יש מלא חטיפים ולפעמים לא רואים את הנהג מרוב חטיפים, לפעמים יש שילובים כמו בלון גז+ חמישה אנשים+ תינוק.
(2- גואהגואה) זוהי התחבורה הציבורית המועדפת עליהם, גואהגואה המכיל 10-15 מקומות (מיני-מיני בוס),אבל בפועל נכנסים לתוכו 25 איש(השיא שלנו הוא 32 אנשים+ נהג,שלוש נתלים על הדלתות מבחוץ איש עם שק בגודל בן אדם ואנחנו עם קניות).
קצת ממה שעבר עלינו בלאס טרנס: תאונה, היינו בחופים של לאס טרנס, ביום השני הרחקנו לכת מהעיר אל מפל בשם סלטו אל לימון ( הנוף דווקא היה יפה לא חמוץ
גם המים היו מתוקים ובדרך אין אפילו עץ לימון אחד…) המפל יפה מאוד וגבוה, יש עליו תצפית…
בדרך חזור מהמפל אני ונוה לקחנו מכשיר קשר והתקדמנו לבד באמצע הדרך המכשיר התחיל להיות שקט ולא הבנו מה קןרה(הרי אין סיכוי שהאחים שלנו כאלה שקטים ולמען האמת גם אנחנו מרעישנים לא קטנים) מסתבר שהיינו רחוקים מידי והמכשירים לא קלטו אחד את השני ובאמת כשהגענו לסוף ספרנו בסטופר בכמה זמן עקפנו אותם כשהסטופר היה על עשר דקות הקשר חזר וכעבור שמונה דקות של שיחה רועשת ומעניינת( היא לא היתה ממש מעניינת(בסך הכל שיחה בין אחים)) הם הגיעו, סוף טוב הכול טוב לא? אלא שבדרך חזור כשהיינו בבאגז של טנדר עם עוד שלוש אנשים וחמש בפנים (היינו באוויר הפתוח) התחלנו שומעים רעשים מוזרים וחריקות מהגלגל כעבור שתי שניות הגלגל פשוט עף מהאוטו,האוטו נטה לצד שממנו הגלגל עף והמתכת של האוטו התחככה באספלט ועלו גיצים(פחדנו שהאוטו עומד להישרף) במקום בו האוטו התחכך עם האספלט נוצר סימן באורך כמה מטרים כי לקח לאוטו זמן עד לעצירה מוחלטת, ברגע שהמכונית עצרה ירדנו ממנה וחיכינו לחבר של הנהג שהיה אמור לבוא לקחת אותנו(לקח לו רבע שעה להגיע) ברבע שעה הזאת כל רכב שעבר בכביש הסתכל עלינו במבט מופתע וברגע שראה מה קרה לאוטו עשה פרצוץ של אאוץ',מסכנים(אחרי שעלינו על האוטו הנוסף ראינו עוד רכב עם בדיוק אותה בעיה).(תמונות פעם הבאה)