בלוג

יום שלישי חוגגים יומולדת לנוה המתוק שלנו.
כמיטב המסורת – ילד היומולדת מבקש מתנה לכל המשפחה כרצונו. לבקשתו נסענו לפארק חבלים (איך לא?! נינג'ה זה נינג'ה). את החגיגה עשינו יחד עם הורברים שכן גם לנועם שלהם יש יומולדת 12 (הפרש של יומיים בינהם).
הפארק נמצא על ק"מ 5 למעלה וכל ההר עם תצפית יפיפיה על האגמים ..
וגם הפארק עצמו היה מטריף. כל הילדים נהנו שעות להיות בין העצים במסלולים שונים מגוונים ומאתגרים! ואני, שכמובן הגנים האלה עברו כנראה ממני, טיפסתי לי בהנאה מרובה. שאר המבוגרים נשארו להם למטה וצפו בהנאה ונהנו מהשקט כשכל הקופיפים הצעירים תלויים בין העצים. (די מהר עברתי לצד הנח אבל שיהיה רשום שעשיתי מסלולים מאתגרים במיוחד על העצים! בכל זאת, בת 40!!! ).
שעות היינו שם – פתחנו את האתר וכמעט שסגרנו אותו… משם עברנו אל מעבר לכביש לעוד אטרקציה קטנה של נדנדה שמתנדנדים מעל הצוק ורואים את כל הנוף..היה חביב אך לא מעבר לכך. אבל – למידה חשובה גם שלא כל דבר שווה. הילדים שכל כך רצו את זה כי זה נראה טוב, הבינו שלא כל הנוצץ זהב. לקינוח היום הנפלא הזה, סחבנו את ורבר לגלידריה הכשרה – לפחות קפה משובח היה שם!
איזה מסיבת יומולדת שווה ומהנה היתה לנו היום!  ללא ספק בחירה מצוינת ומדויקת של נוה,מזל טוב ילד אהוב , שנה הבאה בעזרת ה' בר מצווה!!
הגענו הביתה ב-21 בערב אחרי יום עמוס חוויות ולכן את יום למחרת העברנו בקצת מנוחה, למידה וסידורים (כן, כן, יש דברים כאלה גם בחו"ל…). תכלס ימים כאלה של ריצת בוקר, קפה בנחת וקריאת ספרים – אלו ימים מרוממים לא פחות..