השבוע הוחלט על תחילת שבוע של נחת. ימים של שהות במקום הנפלא הזה סן קריסטובל.
נהנים מהאווירה, מהאותנטיות ומהתחושה ששוהים במקום וחווים אותו בצורה של מגורים.
אז יום ראשון זכינו והצטרפנו להתנדבות שמרים איש מרשים בשם יגיל -בחור ישראלי שגר כאן ויש לו הוסטל וטיולים שהוא מארגן. יגיל איבד לפני כ-6 שנים את בנו בנסיבות טרגיות ומאז מארגן גם התנדבות למוצ'ילרים: פעם בשבוע מכינים סנדביצ'ים והולכים לחלק לאנשים שפשוט אין להם. מחלקים פירות וכריכים ומשחקים עם הילדים בכדור. בחצי שנה האחרונה לצערנו ההתנדבות היא גם לזכר ינאי, בחור ישראלי שנהרג במהלך הטיול. זכינו להיות שותפים לדבר הנפלא הזה. כשהגענו למקום היינו המומים מהתור הארוך שתוך שבריר שניה נוצר עת יגיל הודיע שמחלקים כריכים. דמעות עמדו בעיני, זה היה באמת מחזה קשה לעיכול לכולנו…
הילדים היו שותפים בחלוקה ובמהרה הצטרפו למשחקי הכדור. מדהים איך גם בלי שפה משותפת תוך דקות הילדים המקסיקנים והילדים שלנו הצליחו לשחק יחד.
שמחתי על רגעים שבהם הצלחנו גם לתת קצת מעצמנו.
אז התחלנו את הבקרים בהליכות בוקר, למדנו (כן כן, גם ביולי לומדים אצלנו! סבא וסבתא היו גם הם מאוד פעילים..), נפגשנו עם החברים החדשים, קראנו ,חשבנו ואפילו שיעור סלסה זוגי השחלנו. אמנם אין תיעוד ותצטרכו להאמין שבואנה אחרי שעה הצלחנו להרביץ ריקוד סלסה לא רע בכלל .עיקר הקרדיט מגיע למורה החמוד ססר, שהצליח לגרום לנו לרקוד בלי לדרוך אחד על השני. בערבים יצאנו ונהננו ממופעי הזיקוקים של העיר ערב אחרי ערב.
כן, כמה פשוט.
פשוט היינו ושהינו והקשבנו לצורך שלנו בלשהות ושזה לגמרי דבר נפלא עבורנו, להיות במקום ולחוש אותו.
אחרי כמעט שבועיים באותו מקום פתאום שוב לארוז… פיתחנו מיומנות באריזה ללא ספק…
מחליטים להגיע לאיזור פלנקה שעדיין במדינת צ'יאפס לראות את איזורי הטבע המרשימים בשילוב עם עתיקות של בני המיה, יוצאים עם טיול מאורגן (ואן, כשאנחנו בעצם חצי מהקבוצה..) מה שמאפשר לנו התניידות בקלות. יוצאים מכאן ונשארים פשוט בעיירה פלנקה וכך חוסכים לנו זמנים וכספים בנסיעות ההמשך לאיזור הקריבי של מקסיקו, מודעים לכך שיש את חיסרון הזמנים שלנו כשאנחנו בקבוצה…אבל נו טוב, יתרונות וחסרונות יש לכל דבר. וכך שוב ב4:00 לפנות בוקר קמים יוצאים בחשיכה עם כל התיקים ממתינים להסעה, נפרדים מסאן קריסטובל שהיתה עבורנו יעד מושלם. לאחר איסוף מהיר נכנסים וכמתוך הרגל תוך דקות ספורות ממשיכים את שנת הליל.
יעד ראשון agua Azul כשמו כן הוא…מפלים של מים כחולים-כחולים מטיילים שם, משכשכים ומשתעשעים.
כזה יופי…
מה שהציק ממש בעין הוא שבתוך הטבע המטורף הזה המקום היה מאוד מתויר, יש כפר צמוד אליו שעיקר פרנסתם…מהמפלים ולכן אומנם בצורה מסודרת ונקייה, אבל לאורך כל השביל צד אחד מפלים וטבע משוגע וצד שני דוכנים-דוכנים..
יעד שני מפל misol ha – מפל מרשים גבוה ויפה עם בריכה נאה לרחצה, לא אחד המפלים היפים שראינו אבל בהחלט נקודת עצירה יפה בדרך. יושבת וחושבת שאם רק המפל הזה שהוא רק נקודה קטנה בדרך כאן, היה מצטרף למעט המפלים והברכות שיש לנו בחודש אוגוסט של ישראל…היינו מוקירים תודה לעד.
מיופי ליופי ממשיכים ,מרגישים שרק טועמים מכל אתר ושהיינו שמחים לשהות בכל מקום יום שלם..
נושמים את זה.
הרי ידענו שזה יהיה החסרון , אך הפעם הוא גם טוב לנו…
ממשיכים לעוד אתר מפורסם ויפיפיה של המיה, הפעם במקסיקו. העיר העתיקה של פלנקה.
מגיעים לעיר העתיקה, מהלכים שעתיים בג'ונגלים כשמסביבנו עתיקות של המיה מרשימות ביופיין המיוחד.
המיוחד שבה והשונה ממה שראינו ולמדנו בטיקאל (גואטמלה) הוא צורת הבניה. אומנם גם בטיקאל בנו בצורת פרמידות אך בראש המבנים כאן יש ממש מבנה של ארמון עם חדרים, עם כתובות מרשימות ועם חריטות יפות שמהן למדו רבות על המיה. כמובן שתוך כדי ההליכה שמענו גם את הקופים השאגניים וזיהינו את קולם למרחוק..ואנחנו שכבר שהינו בג'ונגל מספר פעמים הצלחנו אפילו לזהות אותם בין העצים, תכלס זה היה קטע מרגש, לא להיות בחוויה הראשונית אלא כבר להכיר ולדעת קצת מחיי הג'ונגל.
יאללה, אחרי שעתיים בחום עם יופי שכזה נכנסים לוואן שלוקח אותנו להוסטל שהזמנו ללילה אחד.
גמורים מעייפות (זוכרים? קמנו ב4:00…טיילנו יום שלם…).
נכנסים להוסטל שג'יפה זו מילה יפה בשבילו…משלמים יותר ממה ששילמנו במקומות שווים ומפנקים ונושמים גם את זה.
ידענו שזה מה שיש פה ולכן רק לילה אחד…
נפעמת אני מסתכלת על הילדים שהכל עובר לידם סבבה. הם אומרים – לילה אחד? בקטנה! אין דברים כמוהם, אמיתית. מתנה.
ומזל שבעלת ההוסטל היא מותק של אישה ,זה תמיד משחרר אותנו מלהתבאס…
תכ'לס? אנחנו קשוחים.
שנה שלמה מטיילים
זורמים עם אריזות
זורמים עם מעברים
זורמים עם לילות באוטובוסים
זורמים עם חצי לילה במיטה וחצי שני בוואן
זורמים כשיש זרם מים במקלחת וגם כשאין
עם שינויים פתאומיים גם מנסים לזרום…
כן, תכ'לס, לצד הדברים המטורפים והיפים ואינספור החוויות, חווינו גם אתגרים. אבל הם חלק (חשוב!) מהלמידה.
כשקשוחים מצליחים לראות דברים נפלאים!!
אז זה עוד לא פוסט סיכום, כי יש עוד מלא זמן (חודש בול!), אבל זה בהחלט במקום לעוף על הילדים שלנו שאיפשרו בכזו קלילות שהיא בכלל לא מובנת בעיני שכל הדבר הזה יקרה בכזה טוב.
היום עובר עלינו במפלי Roberto Barrio שעה נסיעה בקולקטיבו, הפעם בצורת טנדר פתוח עם ספסלי ישיבה. זה נחמד שהתחבורה הציבורית היא בעצם סוג של טיול ג'יפים על הדרך, בעלות של 60 שח לכולם…
אז אחרי שאתמול היינו במקומות יפים ביותר אך גם תיירותיים מאוד ובנוסף עם סיור שהגביל אותנו בזמנים, המפלים האלה איזנו את יום אתמול. היום נסענו לבד וקיבלנו יום שלם של בילוי בתוך המים עם מפלים משוגעים בצבעי תכלת…
לא, אין פוטו שופ בתמונות שלנו, להפך! התמונות לא מצליחות לשקף עד כמה באמת יפה פה…
ארוחת צהריים מאלתרים ,כשאין מטבח ואין לחם (כשר), האתגר מתגבר, אבל יאללה! מי אמר שגבנ"צ יחד עם אבוקדו ,או סלט עם תפוצ'יפס ומלא פירות לא יכולים להיות אחלה ארוחה?! אחרי ששבענו, עוד קצת מים ועוד קצת גלישות ויאללה, לקראת ערב אין ברירה. פנינו לפלנקה בחזרה לאסוף את התיקים ויאללה לאוטובוס לילה. כן כן, עוד לילה עקום, אבל למי אכפת אחרי יום מטורף שכזה.
ליעד הבא שלנו – האיזור הקריבי של מקסיקו!!!
שבת שלום לכל האהובים!!
מה למדנו השבוע?
סלסה!!!
מתחילים לספור את הימים…😉 תהנו!
איך, איך חוזרים לחיים אחרי טיול שכזה
מילקי אתם נראים נפלא
המשיכו להינות ❤️