אוטוטו פסח וזה מוזר ממש.
אין מסביבנו ריח של אביב, גם לא ריח אקונומיקה ושום דבר לא מתחיל להצהיב , לא מתווכחים ביננו אם זה הזמן לנקות חלונות וארונות בגדים, הפחים לא מתמלאים בכל טוב ואין שקיות בגדים יד שניה שנערמות…
מלבד ההכנות הקטנות שלנו של הצטיידות בכלי פסח חדשים ושתי חבילות ששימחו את ליבנו השבוע מאוד מאוד!!
האחים של אבישי שלחו לנו חבילה מלאה בכל טוב של מוצרים כשרים לפסח, התרגשנו מאוד מאוד!! ועוד חבילה מההורים שלי שגם היא כללה מוצרים כשרים לפסח ,כיפות ואפילו בגד חדש לחג.
כמה אושר ושמחה החבילות האלה הכניסו לביתנו!!
יום ראשון יצאנו לסיור ב"עמק הקדוש" וממשיכים לחקור את תרבות האינקה המרתקת. התחנה ראשונה לעיר העתיקה פיסאך, שם שוטטנו בין המבצרים, עמדות השמירה, המקדשים ומבני הבתים, כל זה כשהכל מסביבנו נוף משוגע (באמת משוגע), שוטטנו וחקרנו שעות את האתר ונדמה היה שאפשר להשאר שם עוד ועוד, אבל היום קצר והמלאכה מרובה…
ירדנו לשוק של פיסאך, השוק צבעוני ומהנה ביותר לשיטוט ,כמה צבעוניות וכמה כיף המראות האלה בשווקים.. מוצאים עצמנו פותחים את הכיס שוב ושוב וקונים… מקבלים החלטה משפחתית שחייבים לחזור לפה שוב בנחת.
מכאן המשכנו בנסיעה בעמק הקדוש עמק יפיפיה עד Ollantaytambo (=אולינטאיטמבו). שם נכנסנו לאתר שגם הוא בנוי על ההר. הרבצנו חתיכת טיפוס (ממשיכים לאמן את הריאות שלנו לגבהים החדשים). מטפסים על טרסות מימי האינקה עד למקדש השמש, מקום שנשמר חלקית אך הממצאים שנשארו מצביעים על מבנה מפואר עשוי אבנים אדומות (אחרות משאר המבנים בעיר) וסמל האינקה כמובן… עוברים דרך תעלות המים והמבצרים המופלאים ושוב מהנוף הלא שגרתי הזה… ותכלס משוטטים שם עד אחרון המבקרים… אשכרה סגרו עלינו את שער העיר הישן.
עייפים , חכמים יותר ומבסוטים – חוזרים הביתה.
יושבים בבית כולנו ופה אחד מחליטים שבעקבות השינויים שהשביתה הביאה עלינו נוותר על ארקיפה וכדי שלא נצא קרחים מכאן ומכאן נהנה מהשהייה הארוכה במקום המופלא הזה, באווירה שלו.
יום שני הוכרז כיום לימודים…
בבוקר השכם, משפחת בן ישי הגיעו לקוסקו ובשמחה רבה הכנסנו אותם לביתנו עד שתתפנה הדירה שלהם. השמחה היתה רבה והילדים היו בעננים.. טוב נו, הלימודים יחכו…
לקראת צהרים יצאנו לכיכר (קיבלנו דיווח על טקס שמתנהל שם…) הגענו, הטקס היה דתי לגמרי לפי מה שהבנו טקסים של קדושים לקראת חג הפסחא , לכולם היו בידים ענפים מסודרים (מזכיר מאוד את ארבעת המינים), מעניין מאוד החיבורים בין הדתות.
וזה הזכיר לי איך באחת הטיסות בעודי אומרת תפילת הדרך לפני ההמראה בקול עם הילדים האישה שלצידי הצטלבה לה…
יום שלישי – טיול ראשון בהסתגלות לגובה.
לגונת הומנטאי. יוצאים בשעה 04:30 לפנות בוקר…כן כן הכביש לשם נחסם בשעות 07:00-12:00 לרגל שיפוצים ולכן צריך להגיע קודם..
נשמע סה"כ הגיוני…
מצחצחים שיניים, נכנסים למונית עם חוסה, הנהג החדש שלנו וממשיכים לישון.. מגיעים אחרי נסיעה של שעתיים לכפר נידח, קונים קפה ושוקו לפתיחת הבוקר וממשיכים עוד שעה בכביש עפר עם נופים מרשימים, קסומים ויפים. פרו מהממת אותנו כל יום מחדש באנשים שבה, בנופים שבה ובקסם שלה.
מתחילים את הטיול, טיפוס מגובה 3900 עד גובה 4200. מדהים לראות שכמה שאנחנו בכושר, זה אשכרה קשה לטפס בגובה. עושים זאת לאט, בקצב איטי ובנחת. שעתיים טיפוס ומגיעים ללגונה. כמות המוצ'ילרים הישראליים שהגיעה לקוסקו לקראת החג היא משוגעת לטוב ולרע… הילדים מבסוטים ולאורך כל הטיול והדרך משוחחים עם כל המוצ'ילרים.
פגשנו הרבה חבר'ה היום, חמודים ברמות והיה באמת כיף לשוחח ולהעביר את הטיול איתם בכיף. גם חוסה הנהג הצטרף אלינו לטיול והיה מצחיק ומהנה, אביה נתן לו יד וקשקש איתו במעט ספרדית. הביטחון שהם רוכשים פה מעורר השתאות והנאה רבה לצפות בהם ולשמוח במה שהמסע הזה מעניק להם.
חוזרים לקוסקו ממש-ממש עייפים ומחליטים להתקלח ולהנות מארוחה בבית חב"ד רגע לפני שפסח יבוא. מתפנקים על שווארמה משובחת ונופלים לשינה טובה ,עם שמחה בלב על עוד יום מלא חווית וטוב.
יום רביעי – יום מנוחה ולימודים בשילוב הנאה מהעיר והתארגנות לחג… כן-כן גם אנחנו צריכים קצת להתארגן, אני הלכתי לחוג יוגה שהיה פה וכשחזרתי הכל היה כבר מצוחצח לפסח… נראה לי שאאמץ את המנהג היפה הזה גם לשנה הבאה…
איזה אבישי !!
חמישי – היום שוב השכמנו קום.. בשעה 5:00 בבוקר יוצאים לטיול של 7 הלגונות..(מדהים איך נשמע לנו לגיטימי לצאת בשעות האלה..לכולנו..ובכזו קלילות..)
לטיול הזה יצאנו עם משפחת בן-ישי, הנסיעה היתה ארוכה ומפותלת ואחרי נסיעה של 3 שעות הגענו ליעד.
ההרים המושלגים שנפרשו לפנינו השאירו את כולנו פעורי פה. התחלנו לצעוד 12 ק"מ בגובה לפנינו, מתחילים מגובה 4200 ובשיא ההליכה היינו ב4700.
התחלנו בטיפוס. מדהים איך הנשימה יותר מהירה במאמץ ואיך עליה, שהיתה סה"כ די מתונה לקחה לנו הרבה יותר זמן מהרגיל. הטיפוס היה שווה כל התנשפות שלנו. מגיעים ללגונה הראשונה – צבע טורקיז, הרים מושלגים מסביב, אלפקות רועות באחו…
וככה מלגונה ללגונה הלב מתרחב, העינים לא מאמינות ליופי הזה והפה פתוח מהתפעלות..
מסיימים את הטיול, גאים בעצמנו מאוד על היכולות ללכת בגובה, על הטיפוס, על 12 ק"מ בגובה 4700.
ממש-ממש הרגשנו בעננים.
שפוכים ומרוצים מאוד מעצמנו נכנסים לוואן ורובנו מרביצים שינה מבורכת ,חוץ מאביה ושירה שצריכים להשלים הרבה שעות שיח יחד ופשוט לא מפסיקים לדבר במשך 3 שעות …
מחר מחכה לנו ערב חג נעים ושקט אומנם בלי ריחות החג המוכרים ויש הרבה געגוע אבל המון שמחה בלב על החירות הזאת ועל הלב הנקי שהענקנו לעצמנו השנה.
שיהיה חג שמח! שלווה בריאות וטוב
מה למדנו השבוע?
1. אנחנו עדיין זוכרים איך לקום מוקדם.
2. גם אם קמים מאוד מוקדם, זה לא אומר שנתחיל ללכת לפני תשע…
3. אפשר להתארגן לפסח בשעתיים. מקווים להמשיך זאת גם בארץ
חג פסח שמח !!! הנאה לקרא כל שבוע ולראות . המשך מסע מהנה ומגבש !!!
פסח שמח לכם
אתם מהממים זו חוויה לכל החיים
זהו מסע של בחירה להיות בחירות לפחות לשנה…וכל השאר תלוי בנו!
אהובים, שיהיה לכם ולכולם חג נפלא של מיצוי ,חרות ושמחת הלב!!
איזה משפחה מיוחדת
כמה חוויות!! איזה כיף לקרוא
חג שמח לכם🌸