מגיעים לסלטה לסופשבוע.
מגיעים ומרגישים כבר אווירה אחרת משבוע שעבר. הכבישים עמוסים, החנויות פתוחות , המוני אנשים מבלים ברחובות ובכיכר המרכזית. מקבלים את הדירה וואו! איזו דירה! איזו ממלכה! מעוצבת בטוב טעם, על הכיכר המרכזית. החלונות פונים אל הכיכר, מוזיקה נעימה בוקעת מבין החלונות, איזה שינוי משבוע שעבר. דוגרי? מגיע לנו אחרי שבוע שעבר…נושמים טוב.
בשבת אנחנו שוב אחראים על פתיחת בית חב"ד. ביום שישי מסייעים בדברים קטנים: מפרידים ביצים, מדליקים את האש ,מפרישים חלה …למבשלת מאירת הפנים והחביבה כל כך, חוליה, שעושה הכל בכזו אהבה.
שבת בבוקר שומעים מחלון ביתנו מוזיקה נעימה. מציצים ורואים שיש טקס ממש מתחתינו עם סוסים ותלבושות מסורתיות של בוקרים. יורדים בריצה למטה ומצטרפים לאירוע. שואלים אנשים מה פשר העניין ומבינים שזה טקס הוקרה לבוקרים שסייעו לשחרור ארגנטינה משלטון הספרדים. נהנים מהמחזה. רגעי מפגשי התרבות והמנהגים השונים כל כך, מעשירים ומוסיפים הרבה חן ויופי לטיול. אנחנו ממשיכים לבית הקפה לקפה של שבת בכיכר, סיבוב בעיר והליכה לבית חב"ד.
ראשון בבוקר, יאללה – לרוד טריפ הצפוני.
חוברים למשפחת בן ישי ויוצאים לדרך לכיוון פורממרקה, הכפר בו נשהה את השבוע שלנו.
מגיעים לכפר אחרי נסיעה יפיפיה טובלת בירוק והרים מסביב. כמה שעות עד שהנוף משתנה, שוב נוף מדברי , אבל אחר. אנחנו מוקפים בהרים יפים בתצורות שונות ובצבעים משוגעים.
מגיעים לכפר יפיפיה עם כל כך הרבה חן מוקף בהרים צבעוניים,בתים מבוץ ,בתים שמשתלבים כל כך כל כך יפה בנוף המדברי הצבעוני הזה. הכפר יושב למרגלות מה שנקרא "הר שבעת הצבעים". הדירה שלנו יפיפיה חלונות גדולים היישר לתוך היופי הזה, לתוך ההרים. איך הלב מתרחב ומתרחב.
בוקר שני התחיל בתצפית להר שבעת הצבעים , משם המשכנו בנסיעה לטיול בקניון יפיפיה עם מפל מרשים "גרון השטן" , הליכה קלה של כשעה. יורדים לעיירה טילקרה למנוחת גלידה וצהריים וממשיכים לדבר שאני אישית מחכה לו כבר הרבה מאוד זמן – להר 14 הצבעים.
האתגר השבוע הוא הגבהים אליהם אנחנו מגיעים, דבר שדורש הרבה הקשבה של הגוף וללמוד לעשות הכל בנחת.. הטיול שעשינו היה בגובה של כ2900 מטר. ועכשיו ממשיכים לגובה של 4300 מטר.
התחושה מעורבבת- בין מקום שכל כך רוצה כבר לראות, לבין הידיעה שהגוף הולך עכשיו להתמודד עם גובה שהוא עוד לא חווה כמעט..(רק קצת, בקולומביה), וגם החשש לילדים בתוך זה, שאולי לא יצליחו להעביר אלי את התחושות שהם מרגישים. דיברנו הרבה לפני הטיול על הגובה – מה יכולים להרגיש וגם הסבר רפואי משביע רצון🤭. אז מצויידים בעלי וסוכריות קוקה מתחילים לטפס באוטו. הדרך יפיפיה ומפותלת, מטפסים ומטפסים. מגיעים לתצפית ומרגישים נפלא. אבל… אוף!! קפוא-קפוא פה ועננות ולא רואים משהו… כלומר, רואים מחזה שכמוהו עוד לא ראיתי אבל עדיין… מעונן….ובכל מקום שקראנו היה כתוב שכדאי להגיע בשעות אחהצ…אבל…אז מצטלמים זריז נכנסים לאוטו ומסתכלים בהשתאות משם. מחליטים לרדת מההר בידיעה שחוזרים לשם שוב בעוד יום השבוע כי לשם כך התכנסנו!!
יום למחרת קמים בכיף ומתרגשים מאוד לקראת היום המשוגע שמחכה לנו היום! מדבר המלח של ארגנטינה
גם הוא בגובה אבל קטן עלינו, רק 3400.. נוסעים נו אתם יודעים.. בדרך משוגעת ביופיה לא סתם קוראים לשבוע הזה רוד טריפ הנסיעה הזו פשוט מטורפת , האמת פחות האופי שלי עם הנוסעים-עוצרים לראות-נוסעים-עוצרים לראות… אהה ושכחתי מצטלמים ומצטלמים…אבל כל כך הרבה יופי בכל פינה שזה מחייב ..עוד עצירה..
אחרי נסיעה של שעה וחצי מגיעים לעוד חוויה נופית מטורפת לעינים שלנו קילומטרים של מלח.. העין מנסה להבין את המראה המשוגע הזה. לומדים קצת על התופעה ומתחילים במסע צילומים שלא נגמר בהנאה וצחוק וחשיבה איך אפשר להצטלם ולנצל את ה'שליה האופטית שהמרחב הלבן הזה נותן. אחרי יום צילומים ויופי שבים הביתה מאושרים, שרופים אומנם מהשמש שהקרינה עלינו יופי גם עם קרם הגנה.. וסופ-סופר מרוצים ואני אישית גם מעריצה את כל הדוגמנים באשר הם כמה סבלנות צריך לצילום…
יום רביעי, יום של נחת. לומדים בבוקר ואפילו סוף-סוף זוכים לאינטרנט ב3/4 כוח ומצליחים ללמוד מעט עם סבא וסבתא עד כמה שהאינטרנט איפשר…
אחהצ יוצאים לסיבוב בכפר היפיפה הזה, להרים המקיפים אותו ולרחובות הכפר. במהלך היום הוא צבעוני ויפה כל כך עם שוק ססגוני…. מתפנקים קצת במזכרות. נפרדים, אני קצת לזמן איכות בשקט ואבישי המלאך חוזר עם הילדים הביתה. אחרי שיטוט של חצי שעה מוצאת בדיוק את מה שחיפשתי – בית קפה שקט עם וויפי וקפה אמיתי וטוב. מה שנקרא "יגעת ומצאת תאמין".
יושבת ונהנת. מקריאה שקטה ומארגון מחשבות והרהורים בנחת. בהמשך הערב מצטרפת אלי מורן ואנחנו נהנות מהשקט הזה שמאפשר לנו קצת זמן לעצמנו לחשיבה ,לצאת רגע מכל השהות היומיומית המהנה עם המשפחות שלנו אבל גם הצפופה, חוזרת הביתה מערב כזה מרגישה ויודעת שהתמלאתי, שנתתי ואיפשרתי זמן לעצמי.
אחרי יום של מילוי מצברים לכולנו, יוצאים שוב לדרך מנסים את מזלנו בהר 14 הצבעים. שוב מאחלים לעצמנו בהצלחה ויוצאים לדרך. שוב מעיזים להגיע לגובה של 4300 ושוב עושים זאת בהדרגה ושמחים ומודים לה' שכולנו מרגישים בטוב. מגיעים והנה סוף סוף היה שווה את זה! השמים היו בהירים ( כמעט במלואם..) והיתה ראות נהדרת , ישבנו שם ככה ופשוט התפעלנו מיופיה של הבריאה כמה יופי נברא " מה רבו מעשיך ה' ".
חוזרים הביתה ..מתארגנים, קניות לקראת שבת המלכה וסיום כתיבת הבלוג ולפתע .. הפסקת חשמל בכפר. נו מילא, חשבתי לעצמי, שעה שעתיים ויסתדר.. אבל טרנקילה כאן…בנחת הכל ,מחכים קצת ועוד קצת ועוד קצת ומבינה שלראשונה הבלוג שלי לא הולך להתפרסם ביום שישי… איזה באסה!!!! אך איזה לימוד זה בשבילי.. שוב שוברים לי את השגרה והקביעות שלי ושוב אני צריכה להתמודד מול השינויים ולהבין אמיתית מה שאני גם מחנכת את ילדי.. שלא תמיד הכל הולך כמו שרוצים ומתכננים , אז lo siento (אני מצטערת) קוראים אהובים ומתמידים שכמותכם , נו מילא ,לא הכל תלוי בנו..
אבל היי! היה לנו שבוע נפלא.
אוהבת אתכם גם כשאתם קוראים אותי ביום ראשון 😊.
מה למדנו השבוע?
שווה להתעקש ולחזור למקומות שכנראה לא נהיה בהם עוד.
שגם כשאנחנו מתוכננים עד הפרט האחרון – לא הכל תלוי רק בנו.
תודה על ההנאה שבקריאת תיאוריכם. שבת טובה והמשך חוויתי
כל הכבוד על המאמץ, נוה
מילקי בתמונה שבה את מחזיקה את אבישי על כף היד רואים שזה "לא באמת" כיון שהצל של כף ידך לא כולל את המוצ'ילר ההושעייתי אבישי
שבת שלום
בהחלט צריך לקבל פרופורציות באתגרי החיים…שבת שלום אהובים!
אלופים שכמותכם
תודה נאוה יקרה❤️