בלוג

שבוע של מעברים.
בראשון שני נפרדים בנחת מלאס טראנס: עוד קצת חוף, עוד פינקולדה, עוד קפה על החוף, מחפשים מזכרת קטנה מהרפובליקה.
מצליחים לאתר דג כשר היישר מהדייג בשם דורדו (הדג, את הדייג שכחנו לשאול לשמו) או בשמו העברי רעמתן כחלחל (ותודה לרב חיים שסייע בעניין הכשרות ובהמלצה על מתכון כמובן). אז היתה פה ארוחת פרידה שווה עם דג טרי היישר מהים ואפילו מרק דגים הוכן ממנו (אל תשאלו…)
השבוע גם הצליח כל אחד מילדנו לעשות מפגש עם בני הכיתה שלו בזום:
אביגיל-הלל הכינה מצגת על הרפובליקה והסבירה לחברים על חוויות שעוברות עליה, נוה הצטרף לשיעור חשבון ודביר הרצה באנגלית לחברים על הרפובליקה (אמא גאה בכם שתדעו !).
וזו גם הזדמנות לפרגן לבית ספר "נתיב", למורים של הילדים שיוזמים גם הם את המפגשים הללו ולרחל שבראשם שהכי מפרגנת ותומכת שיש ולכל מפגש כזה היא מגיעה להצטרף לחוויה.
ואם כבר מפרגנים אז תודה לאבא ואמא שלי שהם מורים בחסד ומלמדים את הילדים גמרא ונביא מרחוק וכשהילדים משווים אותנו אליהם בכישורי ההוראה שלנו, זה רגע קצת מביך לשמוע מה הם חושבים עלינו  (ביננו, זה לא באמת בר השוואה).
תודה רפובליקה דומיניקנית
על שהיית הפתיחה שלנו לשנה המיוחדת הזו ,
תודה על חופים לבנים על מגוון צבעי הכחול של הים שראינו.
תודה על מפלים מרהיבים,
על הירוק,
על הג'ונגלים מסביב,
על מאכלים וטעמים חדשים(שנאלצו להיות home made בגלל הכשרות ,אבל נראה לנו שיצאו ברמה גבוהה,)
על כלי תחבורה שונים ומשונים (…)
על אנשים טובים שיש בך, שתמיד שמחו לתת יד ולעזור וסתם כך לפתח שיחה על הא ודא.
על החטיף הכשר היחידי שיש בך (צ'יפס) בגודל שתמיד הספיק לכל המשפחה בלי שאף אחד התלונן שלא אכל מספיק והציל אותנו כשלפתע תקף רעב באמצע היום. (טוב, נו, גם האננס עזר פה הרבה ברגעי הרעב…)

ואם כבר בתודות עסקינן, אז  לסימה וצחי מנטור שעשו טיול לפני כשנה והם החברים הוירטואלים שלנו בכל שאלה – תמיד תמיד מוכנים וזמינים לסייע ולתת מידע, תודה!
תודה לכם חברים ומשפחה אהובים שמלווים אותנו מרחוק וחווים איתנו את החוויות שלנו,
מפרגנים לנו,
חושבים עלינו
ודואגים לנו.
זהו!
מוכנים להמשיך הלאה עם הרבה טעם של עוד!