אל צל'טן אל צ'לטן…
העיירה הזו פשוט יפיפיה. ממקומת ב"חור", באמת באמצע שום מקום, כשהדבר היחיד שיש כאן בלי סוף הוא יציאה לטרקים.. באמת חלום. אנחנו בתוך הטבע ממש-ממש.
הקליטה ככה-ככה (וזה אם ממש מגזימים), אספקת מזון פעם בכמה ימים אז אם יש לך מזל – הגעת בדיוק כשהגיעו הירקות ואם לא תסתדר עם מה שנשאר, והסופר? לא ממש סופר… זו מכולת כמו בכל ישוב לגיטימי בישראל… מזל שיש 3 כאלה אז בסופר אחד הצלחנו להביא עגבניות, בשני חילצנו את המלפפונים ובשלישי נשאר בנס קצת גמבה וכרוב ו…הופה! הצלחנו להרכיב סלט…
נו, הבנתם. מאתגר כאן למשפחה שלא אוכלת בשר בארגנטינה ועכשיו גם הירקות לא בדיוק…
עכשיו אתם מבינים למה מקרר הוא לא הכרחי?!?
גם מזג האוויר פה נחשב קשוח מאוד ומשתנה מאוד יכול להיות קור ממש של 0 ופחות מעלות גם בקיץ כמו עכשיו ורוחות חזקות ולכן החלטנו להיות כאן מספיק זמן על מנת שנוכל להינות מכל מה שהמקום היפה הזה נותן בתנאי מזג אוויר טובים.
אז לשמחתנו – המזל השבוע האיר לנו פנים (חמסה) (חוץ משבת שממילא זה לא רלונטי לנו) היה לנו מזג אוויר יותר ממושלם ובאמת לא יכולנו לבקש יותר טוב מזה.
והיום ,וואו. היום פה לא נגמר…:22:30-23 בלילה שקיעה .זה נותן יום כל כך ארוך לטיולים ולעשייה מצד אחד ומצד שני כל כך מתעתע את הגוף, ואת הנפש שלנו ההורים שרוצים קצת שקט באיזשהו שלב ביום..
אבל את מה שהנפש מרגישה פה במקום הזה ואת מה שהעינים רואות שום אתגר לא יקח לי … את קסומה לי אל צ'לטן.
יום שישי טיול בכיף עולים לתצפית יפה על הפיץ רוי אותו נראה השבוע מכל כיוון אפשרי ..מאמנים את הרגליים לקראת השבוע שיגיע.
השבת היתה גשומה וקרה ואפילו שלג ירד בפסגות נהננו משבת שלווה חמה ונעימה בביתנו.. אם כי היה מאתגר להוציא אותה ב-23 בלילה.
יום ראשון עשינו טרק ראשון ללגונה טורה. המסלול בן 18 ק"מ והמראות בדרך משגעים והלגונה בסיום מרהיבה ביופיה, אבל הכיף האמיתי בנוסף לכל זה היה לראות איך הילדים עמדו באתגר הלא פשוט הזה וצעדו באמת מגדול ועד קטן, וההנאה איתם במסלול היתה צרופה.
בסוף, כשכבר ראינו את אל צ'לטן מרחוק, שעון הצעדים הראה 33 אלף והשעה היתה 19.. אביה עצר אותי ואמר לי: "אמא. אני חושב שהפעם את ואבא קצת הגזמתם.." וגם- "..אני לא מאמין שבזבזתם לי יום שלם רק על הליכה…".
נו. תמיד ידעתי שהילד הזה חד.
כשהגענו לפה החלטנו יום מנוחה יום למידה לתת קצת לשרירי הגוף לנוח ולשרירי המוח לעבוד … והכל תלוי מזג אוויר ..
לצערנו, אבישי לא הרגיש בטוב ואכן יום המנוחה היוה מנוחה עבורו, אבל גם יום למחרת הוא עוד לא היה במיטבו. אחרי קצת התלבטות עם עצמי, החלטתי שאני מסוגלת ללכת איתם לבד ובטח זה עדיף לי מאוד יום איתם בבית בלי לצאת וזה יהיה גם זמן טוב לאבישי לקצת שקט…
אז יאללה, קפצתי למים לטייל איתם בארץ זרה. על זה עוד לא עשיתי "ווי".
ארגנו תיקים ויצאנו הפעם הלכנו לשביל של הפיץ רוי עד לגונה קפרי. הדרך היתה יפה (חוזרת על עצמי…) והרבצנו טיפוס על הבוקר, אבל התצפית מלמעלה על הפיץ רוי היתה שווה את כל הטיפוס הזה ובטח ההגעה ללגונה קפרי. היה לי כל-כך כיף עם הילדים הם הלכו כל-כך יפה ובטוב ומשהו באחריות והביחד שלהם היה נעים כל כך. בטיול פגשנו כל כך הרבה מוצ'לירים ישראלים שעפו על הילדים (איך לא?!) הילדים אפילו ספרו אותם… כל כך משעשעים הילדים! כמה הם מתרגשים מכל ישראלי שנקרה בדרכם…
אז היום הלכנו 14 ק"מ, עוד הישג מרשים של הילדים. חזרנו הביתה ושמחנו מאוד לראות שאבא שלנו קם ומתאושש ואפילו מרק חם חיכה לכולנו.
היום מזג אוויר מושלם. תכננו וארגנו הכל לטפס עד לגונת לוס טארס, שלמרגלות הפיץ רוי, אבל היום דבירי שלנו חש לא בטוב… ועד שהרעלנו את כולם על הפיץ רוי וכולם מחכים לטיפוס הזה וכל יום הוא נדחה לנו… אבל אני אומרת יאללה. כל עכבה לטובה, ומה שנצליח נצליח ומה שלא נצליח- שומרת לילדים את זכות הראשונים כשהם יהיו מוצ'לרים…שישאר להם משהו ברשימה לעשות.
אז יצאנו בלעדיו והלכנו למפל קרוב chorilo del salto, פה בסביבה. טיול יום כיפי וחביב. באמת שמזג האוויר ממש מאיר לנו פנים השבוע וכל כך נהנים מהשמש הטובה ו-8 ק"מ נהיה בשביל כולנו בקטנה.. קינחנו בבירה צוננת ומשקאות קלים לילדים ותכלס? בסיכומו של יום אני אומרת – איזה כיף היה לנו לקום בנחת, לצאת לסיבוב, לשתות, לשוב הביתה ועוד חצי יום לפנינו לקריאה, לכתיבת הבלוג, להכנות לשבת, ללמידה. זה מדהים כמה זה לא מובן מאליו כמות הזמן האינסופית שיש בידנו, בלי המחויבויות מ"סביב" של עבודה, של עבודות הבית וכל זה. על כך אני פשוט אומרת תודה על המתנה הזו שהענקנו לנו.
מה למדנו השבוע?
גמישות היא מילת המפתח… בלי מקרר, לפעמים חולים ותוכניות משתנות, ירקות מצרך נדיר, וואלה צריך לנשום את זה.
אני כותבת את זה וזה נשמע כאילו קל לי ליישם את זה, אבל! זה חתיכת עבודה בשבילי להצליח אמיתית להתגמש..
ולסיום, מאחלת לכם שבת של שלום, שומעים מפה איך אתם עוברים תקופה לא פשוטה: בידודים שלא נגמרים ותחלואה..
אז החלמה מהירה וטובה לכולם ומקווים שזה יגמר לכם במהרה. ביננו? מתבאסים בשבילכם אבל שמחים בשבילנו.
יאללה אוהבים אתכם!
שאפו לאביה ששובר שיאים בהליכה (זה ממש לא מובן מאליו בגילו הצעיר) … ול כ ו ל ם!
הוא באמת תותח אמיתי !!
מהמם!! התמונות – וואו!
בארי ואני נהננו מהקריאה:)
איזה כיף שאת מקריאה לבאריקי וואי כמה אני רוצה כבר לראות אותו!
מול השלג אצלכם השלג שאצלנו השבוע נראה כ"כ מזערי אך גם כאן זכינו ממנו לטעימה קלה. בריאות ! והמשיכו לחוות חוויות מקסימות בתיאורים נהדרים שלכם