שבת עברה עלינו בטוב במנוחה אמיתית ובשלווה
בבוקר יצאנו לשוטט בעיר מעט וראינו את גינת סאן מרטין והמגדל המפורסם של העיר שבקצהו שעון קיר שהעיר קיבלה מתנה מבריטניה
נהנו אף מהחלפת משמר חביבה באנדטרדה שבקצה הגינה. אחה"צ זכינו לביקור משמח במיוחד של משפחת ורבר שהחיבור ביננו ההורים ובין הילדים היה מיידי ונעים..
ביום ראשון פקדנו את האתרים העיקריים והמיוחדים של העיר- תאטרון קולון, האובליסק,כיכר מאי והבנינים הסובבים אותה. בכנסיה שבכיכר התרגשנו מאוד לראות קיר שיש בו תצלומים שונים של מגילת איכה,מגילת אסתר, תלמוד בבלי ועוד. מקריאה שלנו התברר שבעקבות פיגוע הטרור שהיה כאן ב1997 היתה יוזמה של רבנים יהודים וכמרים נוצרים לעשות את הקיר בקתדרלה העיקרית של העיר לזכר יהודי השואה ולזכר נרצחי הפיגוע. התרגשנו.
המשכנו לעבר שוק סן-טלמו שם התבשמנו מאווירה של אומנות רחוב , היה כיף להסתובב ולהתפנק גם קצת במזכרות. המשך היום עבר עלינו בערב "מאסטר שף" שהילדים חיכו וציפו לו. הילדים התארגנו בשתי קבוצות ואני ואבישי נהננו מרגעי נחת הם קנו, בישלו ואפילו ניקו אחריהם. התוצאה היתה ארוחה כייפית וטעימה במיוחד! (מאפה תפוחי אדמה וגבנ"צ – המצאה של נוה!!, מרק עגבניות, שיק פירות ולימונדה. ) כמה כיף!
מעבירים את הבוקר בכיף: הליכה לקונגרס שעוד לא הספקנו לראות ומקנחים במאפיה כשרה ( לא משהו שהייתי נכנסת אליו בארץ… אבל נותנים לך כשר אתה לוקח).
שדה התעופה …
כמובן דרמה. נו ימי קורונה…
מגיעים …והופה! חוק חדש! ילדים לא מחוסנים בין הגילאים 6-12 צריכים בדיקת אנטיגן… יש לנו 2 כאלה
….
ושוב, מירוץ נגד הזמן, ושוב מודים לאל שאנחנו יקים.
רצים לעשות בדיקת אנטיגן, נמצאים במתח מטורף, מחכים בתור הארוך, משלמים כסף, מחכים ומצפים לתשובה.
ביננו בימי האומיקרון, מה הסיכוי?!? 80-20?!
אז שוב בתחושה של השגחה פרטית והודיה לה' – עשינו זאת!! אחרי רגעי לחץ אביגיל ונוה מוכרזים כשליליים, שעה להמראה ואנחנו במירוץ נגד הזמן לעשות את כל שאר הפעולות הנדרשות על מנת לעלות על הטיסה הזו.
ללא ספק פיתחנו פוביות משדה תעופה.. בימי קורונה כל פעם יש הפתעה חדשה.
זהו אנחנו במטוס, שוב מרגישים בסרט, כולם עם חיוך מפה לאוזן מוכנים ומזומנים לפגוש את ההרפתקה הבאה שמחכה לנו בדרום ארגנטינה,הכי קרוב לאנטרטיקה שנגיע…
הנחיתה לא הכי רכה (המוצ'ילה שלי לא הגיעה..) מדהים איך הכל מקבל פרופורציה. היינו כל כך מאושרים שהגענו – הרי לפני כמה שעות התסריט היה יכול להיות אחר לגמרי, אז מוצ'ילה אחת תתעכב קצת, נו, זה ממש בקטנה (ומזל שזה בדיוק התיק שארוז לכל הדברים שלא צריך בדחיפות..)
זהו אנחנו באל קלפטה!
כולנו בתחושת היי מטורפת – פשוט חלום.
מסתכלים על הנופים הכל כך שונים ממה שראינו בחיינו, מסתכלים על מפת העולם שמלווה אותנו ולא מאמינים ש(גם) ליעד הזה הגענו!
בעל הבית קיבל את פנינו בשמחה ב 22 בלילה והשמש עדין למעלה בשמים, ולמרות המוצ'ילה כולנו נרדמנו עם חיוך על הפנים.
קמים בבוקר ויאללה לפריטו מורנו – הקרחון המתנפץ!
כולנו פה בבית התכוננו אליו, קראנו וחלמנו.
נסיעה של שעה וחצי ואנחנו שם. דרך יפיפיה עם אגמים כחולים והרים מושלגים מצד אחד ומן הצד השני נוף מדברי קשוח. הקיטוב הזה לא רגיל עבורנו..,( הסבר בקטנה- מה שקורה שעל רכס האנדים מגיעים העננים עמוסי הלחות מהאוקיינוס השקט ומורידים את כל המשקעים. מה שנשאר לצד השני של הרכס זה רק הרוח היבשה).
הגענו ליעד ובאמת שאני לא יודעת איך לתאר את זה חוץ מלהגיד שכולנו היינו שם המומים מהיופי ובמשך 4 שעות תמימות פשוט בהינו מכל כיוון אפשרי בתופעה היפיפיה הזו: גם המראה של הקרחון וגם לשמוע ולראות אותו מתנפץ. בנוסף לכל זה היה לנו מזג אוויר שמשי וחם מה שהוסיף גם לכמות ה"התנפצויות"(הקרח נמס..) וגם לראות וליופי. באמת שבירכנו בשם ומלכות " עושה מעשה בראשית".
אחרי יום אתמול קשה ליום המחרת להשתוות לו..ובכל זאת את היום הזה העברנו בכיף בעיר החביבה ובאגם "לגו ארגנטינה" שלצידה.
טיילנו על הטיילת ונכנסו לשמורת הפלמינגו , נהננו מהפלמינגו וקינחנו את היום בגלידה כשרה!
כן, כן אם אין לחם – נאכל סטייקים וגלידה…
הבוקר עוזבים את אל קלפטה. את הזמן בין פינוי הדירה לאוטובוס מעבירים בכיף בקפה. עולים על האוטובוס נסיעה בכביש 40 של 3 שעות מביאה אותך לקצה העולם -באמת!
איזה מקום נפלא! עיירה קטנה באמצע שום מקום מסביבך הרים מושלגים וקרחונים מעליך ה"פיץ-רוי", הידיעה שיש לנו לבלות פה 12 יום היא נהדרת זה בהחלט המקום שלנו: טרקים כמו שאנחנו אוהבים, אווירה של תרמילאים ,שלווה, טבע!
רק 2 דברים אין לנו:
1. מקרר-כן, כן. בעלת הדירה הסופר חביבה חשבה שזה לא דבר שצריך להגיד שאין (לא שהיא שיקרה! היא גם לא אמרה שיש..) ניסינו להסביר לה שזה בכלל לא עלה על דעתנו שיש אופציה כזו… אבל לך תשכנע.
היא הביאה לנו 3 צידניות והבטיחה שכל יום תביא קרח ושלום על ישראל. זה ללא ספק חלק מהלמידה שלי/שלנו כאן, אין מצב שלפני 3חודשים הייתי מגיעה למקום בלי מקרר והייתי זורמת ככה ,והיום אני אומרת חבל על האנרגיה -זה מה יש ,אפשר להתבאס ואפשר לקחת את זה כעוד חוויה לאוסף והיכולת הזו לעשות את הסוויצ' הזה הולכת ונהיית לי קלה יותר ותכלס זו הרגשה נהדרת..
2. אין וויפי משהו, אז קבלו התנצלות שלא הכל ערוך ולא הכל עלה כמו שצריך…וגם תפרגנו כי ישבתי מול המסך הרבה זמן כדי שלפחות חלק מהתמונות יעלו…
יאללה שבת שלום! ושגל האומיקורן הזה יחלוף מהר ובבריאות שלמה וטובה לכולנו
מי צריך מקרר כשיש קרחון ?
בעלת הבית הולכת כל בוקר לקרחון, חוצבת בלוק קרח, ומביאה לציידנית ?
מי צריך מקרר כשיש קרחון ?
בעלת הבית הולכת כל בוקר לקרחון, חוצבת בלוק קרח, ומביאה לציידנית ?
מה זה התרמיל הירוק כפול הממדים על גולי ? הי, היא צריכה לצמוח לגובה.
מי צריך מקרר כשיש קרחון ?
בעלת הבית הולכת כל בוקר לקרחון, חוצבת בלוק קרח, ומביאה לציידנית ?
מה זה התרמיל הירוק כפול הממדים על גולי ? הי, היא צריכה לצמוח לגובה.
זה בדיוק מה שחשבנו…בקור פה זה ברור שיהיה חימום בבית אבל מקרר זה לא הכרחי
סכום של עוד שבוע נפלא ביופיו!! תודה מילכה
והזדמנות לספר לילדים על ארגזי הקרח של פעם…