בלוג

וואו מאיפה להתחיל?
זה הולך להיות פוסט קצת ארוך……איזה שינוי.
כמה התפר הזה בין המעברים היה לי קשה כמה לילות של שינה קלה ומחשבות אבל וואו כל כך יפה פה ונעים פה שקשה לי לתאר במילים כמה זה מרגיש נעים וטוב ונכון.
למרות שבשדה התעופה הרגשנו כמו בסרט עת נפלנו על פקידה "מגדילת ראש" שהחליטה שכרטיס היציאה שלנו מקולומביה לא מספק ( עשינו הכל כמו שצריך…הזמנו כרטיס פיקטיבי בחברה מסודרת שילמנו עליו, הכל היה כמו שצריך…).
אוקי מה עושים?? מזל שהגענו מספיק זמן לפני… כל מה שאמרנו לא שיכנע אותה ולא היה נראה שהיא רוצה לבוא לקראתנו. אבישי מצא עצמו קונה במהירות כרטיס טיסה חדש במחיר הנמוך ביותר שמצא …ויאללה. הפקידה בינתיים הלכה ובאו פקידים אחרים, חמודים בטירוף שעזרו לנו במירוץ הזמן לתפוס את הטיסה…הרגשנו כמו בסרטים: פתחו לנו את כל השערים, עקפנו את כל התורים ונכנסנו למטוס מתנשמים, המומים ועם 3000 שח פחות בכיס בתקווה שנצליח לקבל החזר על הטירוף הזה …
מכאן הכל נהיה ורוד יותר ( חמסה חמסה).
נחתנו בבוגוטה. היינו בשוק מהסדר והארגון. פקיד סופר נחמד חתם לנו על הדרכון ויזה לשלושה חודשים.נשמנו מחדש ויאללה לטרוף את מה שיש לקולומביה להציע!
הגענו למלון דירות סופר חמוד עם קבלת פנים מאירת פנים ורוחב לב – משהו שכל כך היינו זקוקים לו אחרי מה שעברנו…
יצאנו לרחוב סמוך לדירה הרגשנו כמו בלב תל אביב: שדרת עצים יפה, שביל באמצע, אנשים מטיילים , עושים ספורט, רוכבים על אופניים, בתי קפה… בקיצור משהו אחר, אווירה אחרת.
(אפילו הסופר קיבל את פנינו בשפע של לחמניות כשרות, גבינה צהובה כשרה ועוד מכל הטוב הזה)
הבנו שיש לנו יום אחד בבוגוטה ויש לעיר הזאת מה להציע לנו.
השכמנו קום ונסענו לmount monserrate זהו הר שמשקיף על כל העיר מגובה 3190 מטר ונותן נוף פנורמי משגע של כל העיר. עלינו ברכבת שמטפסת להר וירדנו ברכבל… (אני הייתי שמחה לטפס ברגל אבל איך אפשר לא לתת לילדים את האטרקציה הזו?!)
מזג אוויר קריר ( פתחנו את תיק החורף שלנו, קנינו במדרחוב בבוגוטה כמה ג'ינסים חמים במחיר של מנה פלאפל וקיפלנו את בגדי הים עמוק…) תצפית משוגעת על כל העיר העצומה הזו המכילה 8 מיליון תושבים…קשה לתפוס מספר כזה בעיר אחת…
המשכנו את הטיול באיזור הקנדלריה, רובע המכיל רחובות יפיפים עם בתים קולוניאליים וציורי גרפיטי מרשימים בכל פינה. היה נדמה שכולנו היינו זקוקים לעיר הגדולה, ליופי האחר שיש לעיר להציע. הסתובבנו ברחובות היפים והגענו לכיכר בוליבר (הגיבור הלאומי של קולומביה [וגם של אקוודור וונצואלה]). הכיכר מוקפת במבני ציבור – בית הפרלמנט, בית המשפט, עיריית בוגוטה והקתדרלה המרכזית.
קינחנו את היום במסעדה כשרה!! (Kosher express Bogota). וואו! איזו מסעדה שווה. נתחיל בזה שרצו לסגור אבל ידעו שאנחנו באים ואשכרה חיכו לנו.. איזה אוכל שווה, אילו מנות ענק ואיזה בשר משובח אמאל'ה … דחפנו לילדים מספיק B12 לחודש הקרוב ,כולם יצאו שבעים וסופר מרוצים !
ושוב אתגרים…
תכננו לקחת אוטובוס לילה לכיוון העיר ארמניה בדרכנו לעיירה סלנטו. יצאנו מהמלון עם מונית לעבר תחנת האוטובוס, נסיעה שידענו שלוקחת עשרים דקות לקחה לנו יותר משעה עקב פקקי תנועה משוגעים. בדרך כבר התחלנו לחשוב מה עושים וכבר חיפשנו טיסת בוקר לארמניה כי יום שישי מחר…
מזל, מזל שאנחנו כאלה יקים. הגענו לתחנה חמש דקות לפני האוטובס לילה האחרון…
כולם התגייסו עם תיקי ענק שמכילים את כל הבית שלנו לשנה הקרובה שמנו את הריצה של החיים שלנו… והאוטובוס כמו חיכה לנו ( יש לנו את זה בזמן האחרון…תחושה של שידור חוזר שכל הנוסעים מחכים ויושבים במקום ,ולפתע משפחה שלמה נכנסת מתנשמת …)
אחרי יום עמוס הגיע לישון. כולנו חרפנו היטב באוטובוס (למרות חבורת הצ'צקעס הקולומביאניות שפטפטו בספסל האחורי כל הנסיעה משל היו בטיול שנתי של כיתה יא) הגענו לארמניה לקראת בוקר ולקחנו אוטובוס לסלנטו.