בלוג

במהלך שהייתנו ברפובליקה היינו בכמה מקומות כיפיים:

27 המפלים: 

במסלול זה קופצים מפלים מלמעלה בשביל להמשיך בנחל, נסענו כל המשפחה בגואגואה למסלול, לאחר ששילמנו התחלנו במסלול- בתחילתו היה גשר ארוך מעל לנהר, לאחר הליכה של עשר דקות אבא ואביה פרשו לשביל צדדי שהוביל למפל האחרון ואמא נשארה עם קפיצת המפלים המשכנו ללכת כארבעים דקות בעליה באמצע הג'ונגל עד שהגענו למפעל הראשון שגובהו היה 9-10 מטר כל אחד קפץ בתורו עד שהגיע תור אמא שקצת חששה אך בסוף התגברה וקפצה כך קפצנו עוד שש מפלים עד שהגענו לסוף(20 מהם לא היו פתוחים בעקבות בצורת)

כשהגענו לסוף אל אבא ואביה אבא קפץ את השניים האחרונים שהיתה אליהם עליה, השתחשכנו קצת בבריכה של המפל והתחלנו ללכת לכיוון ההתחלה שהיא גם הסוף, אכלנו ארוחת צהריים וחזרנו הביתה.

החוף בסוסואה:

ביום ראשון לאחר השבת הראשונה שלנו בחול עשינו טיול בעיר סוסואה ולאחריו- ocean!! השמחה היתה רבה סוף כל סוף אוקיינוס!!, התחלנו את ההליכה מכפר הנופש שלנו לכיוון העיר בעיר יש בית כנסת מימי מלחמת העולם השניה וכמובן שתכננו להיכנס אבל מה? ביום ראשון יש להם domingo-קדוש, יום קדוש כמו שבת… אז היתה באסה אבל התגברנו והמשכנו ללכת ואני לא אתעלם מהבעיה שיש כאן מזג אויר לא מוצלח- חם ולח, למה?  מספיק שחם פה למה גם לח? אנחנו מזיעים כל הזמן, כשהגענו לחוף ראינו מים כחולים יפים והתחלנו ללכת לאורך החוף לבחור איפה כדאי לשבת, אנחנו הילדים רק רצינו להיכנס למים, החופים פה זה לא כמו בישראל אף אחד לא מביא מחצלת ושמשיה על כל אורך החוף יש  כסאות ושמשיות וצריך להשכיר שמשיה וכסאות למה?תשאלו ת'רפובליקנים, בינינו רוב הצל בחוף הוא מהעצים הענקיים נכנסנו למים ושיחקנו בנינו בחול וכו' אבל הקטע המדהים הוא שכל הזמן אנשים באים ומציעים לך לקנות דברים, שיט בבננה, אוכל, שתיה, שיט בסירה, עוד אחד מציע שיט בבננה ועוד אחד מציע אוכל והנה השלישי… הבנתם!! אין שנייה של שקט!!!!!!!!!!!

כשהתחלנו לצאת מהחוף רצינו להשתף במים מתוקים (אך לא ראויים לשתייה אהם אהם) בקיצור הברז מתחיל מתוך האדמה הרי משם הוא מביא את המים אז הפתיחה של הברז היא ידית שמכוסה בחול ברק מי שמכיר יכול לפתוח!! לא הזיה? אז למזלנו הצלחנו לגלות את הפתיחה ונשתפנו, לאחר מכן התחלנו ללכת חזרה עייפים אך מרוצים מהפגישה הראשונה עם האוקיינוס.

החופים בלאס טרנס:

אין על מה להרחיב יותר מידי על החופים פה אז אני רק אגיד שהם מאוד יפים, סתם יש לי קצת מה להרחיב אבל לא יותר מידי, יש פה חופים שכשאתה רואה אתם אתה חושב שאתה בסרט, שלושים מטר של מים תכלת ושקופים בגובה שם מטר והחול רך ובכולם יש דקלים על החוף.

מפל אל לימון:

התחלנו את הבוקר רגיל ובנחת הלכנו לכביש הראשי (עליו נוסעות הגואגואות) תפסנו גואגואה עלינו והתחלנו לנסוע בנסיעה פגשנו אישה נחמדה שסיפרה לנו על עצמה ועזרה לנו למצוא את המפל(בזכותה לא חירפנו אותנו ולא ניסו לשכנע אותנו לקחת מגפיים וסוסים.

התחלנו במסלול- ליד הנחל. אך לאחר 100 מטר עלינו על גבעה ועזבנו את הנחל המשכנו בדרכנו בין עצים וחיות (היה גם שביל מסודר)

הלכנו כחצי שעה עד שהגענו לחוות הסוסים ששם הם שמים את כל הסוסים שאנשים שכרו ולא נותנים לסוסים להגיע למפל.

חצינו את חוות הסוסים לכיוון מסעדה שיש במקום ואז נגלה לעינינו מפל גדול אך אליו היה צריך לרדת את כל מה  שעלינו התחלנו בירידה של בערך מאתיים חמישים מדרגות אולי אפילו יותר…

והגענו למפל קטן ומאכזב ולא הבנו מה קרה הרי ראינו אותו מלמעלה ואמרו לנו שזה המפל הכי מרשים באזור אך המשכנו בשביל ואחרי עשרים מטר נגלה אלינו מפל עצום מימדים, אכלנו ארוחת צהריים התרחצנו במימו הקפואים של המפל, נהננו מכל רגע( היה שם תוכי)

התחלנו בהליכה חזור אני ודביר לקחנו מכשיר קשר אביגיל ואבא לקחו מכשיר קשר ואמא ואביה לקחו מכשיר קשר וכך יכולנו ללכת כל אחד בקצב שלו מבלי להתעכב.

אני ודביר התחלנו ללכת ושמתי סטופר כדי לדעת בכמה זמן אנחנו מגיעים, במהלך הדרך ניסינו לתקשר עם האחרים אבל כנראה שהלכנו מהר כי המכשיר לא קלט את המכשירים שלהם, ובאמת הגענו להתחלה תוך עשרים וארבע דקות חיכינו להם שמונה עשרה דקות עד שהגיעו גם הם, התיישבנו לאכול אננס ותפוזראינו מקומיים קופצים לנחל מהקיר אבן שלידו ואני ואביגיל החלטנו לקפוץ גם (היה כיף).

בדרך חזור עלינו על גואגואה ובאמצע הדרך עף לה הגלגל ( ראו פירוט ב- דברים מעניינים משונים ומוזרים חלק 1, או איך שלא קוראים לזה)

כשהגענו הביתה אכלנו ארוחת ערב והלכנו לישון.

זה הכל להפעם, הפוסט הבא- קולומביה- התחלה, מתגעגע ממש.