איך החלום הופך למציאות
בעשור האחרון תוך כדי מירוץ החיים חלמנו על טיול שכזה פשוט לקחת פסק זמן ולראות עולם,להיות בזמן איכות עם הילדים בלי שמגבילים אותנו בX ימי חופשה בשנה ותמיד זה מרגיש כל כך מעט ולא מספיק,להינות מיותר שעות זוגיות בה זכינו שנינו, לתת לכל אחד זמן לעצמו לעשות דברים שתוך כדי אנחנו לא תמיד מספיקים…החיים לימדו אותי שהחיים הם מתנה שקיבלנו והיא חד פעמית ,אבישי שאיבד את שני הוריו בגיל כל כך צעיר, אני מעבודתי בתור אחות באונקולגיה, הפרסבקטיבה משתנה.
זהו אז חסכנו לנו כסף כל חודש וחלמנו ופתאום הזמן שהצבנו לנו לטיסה הגיע אבל גם הקורונה הגיעה וזה היה אחלה הזדמנות לתת לחלום להמשיך ולהשאיר אותנו במציאות…כי לחלום זה משהו אחד אבל להעיז להגשים אותו זה כבר חתיכת דבר..ומילה אחת של חבר יקר שינתה הכל .. "כל מה שאתם צריכים זה תכלס אומץ" וברגע שזה נאמר הכל הפך להיות כמו כדור שלג.. הסתכלנו אחד על השני ויאללה לקחנו אומץ והרבה אוויר ופתאום רשימת מטלות-איך בכלל אומרים דבר כזה בעבודה??,להשכיר את הדירה? הילדים-הם תמיד חשבו שאנחנו צוחקים איתם…, ואיך מתכננים איתם את הלמידה? איך אורזים? מה לוקחים?
לאט לאט החלום הפך מציאות הבית הושכר,קיבלנו אישור לחל"ת,הילדים אחרי השוק הראשוני סה"כ מבסוטים,נפרדים לאט לאט מחברים ומשפחה ,מארגנים את מסלול הטיול נושמים עמוק יודעים שזו תהיה שנה מאתגרת עם הקוורנה ושהמסלול יכול להשתנות בהתאם.
עפה על עצמנו שאשכרה אנחנו הולכים לעשות את זה
שתהיה שנה טובה ברוכה בריאה מלאת חוויות,מלאת למידה וטוב
מרגש מאוד לקרוא את המילים.
אלופים אתם