בלוג

בסלנטו היינו אמורים להיות במשך שבוע אבל כשהגענו לסלנטו החלטנו להישאר עוד שבוע כי היא היתה עירה יפיפיה, באחד מן הימים ביקרנו בחוות קפה שם קטפנו קפה ועשינו את כל התהליכים שהקפה עובר עד שהוא מוכן,כמובן שיש שלבים שלוקחים מלא זמן! כמו היבוש שלוקח 5-6 חודשים אז עשינו רק טעימה קטנה על קפה ששמו ביבוש לפני חמש חודשים.

בהמשך לדברי- גם קלינו את הקפה טחנו ושתינו ממה שהכנו, סיימנו את היום בנסיעה הביתה בג’יפ, יש כפר סמוך לסלנטו שבו ביקרנו ביום האחרון של שהותנו בסלנטו, כפר זה נקרא פילנדיה ובו האנשים מומכים באומנות קליעת סלים( נחזור אל זה אחר כך) בפילנדיה יש תצפית שצופה על רוב עמק הקפה בדרכנו למצפור עברנו בחנות של קליעת סלים והתפעלנו מאיך שאחד מהם קלע אחורית מחצי המגרש, סתם!!! התפעלנו מהסלים שהם קלעו היה שם גם אחד מתקפל רק שגם הוא היה גדול מידי גם כשהיה מקופל אז לא יכולנו להביא כלום לארץ.

הנוף מהמצפור היה משוגע ראינו את כל עמק הקפה לפנינו. תראו! היינו יכולים להישאר בסלנטו עוד חודשים אבל lo siano צריך להתקדם במסע lo sianto= מצטער ( בדיחה של המשפחה)

לאחר סלנטו עברנו למניזאלס עיר בגודל של טבריה ומכוערת  ( בדרך לתחנה המרכזית של האוטובוסים יש רכבל מעל לעיר והגגות עשויים פח ) לפחות הדירה היתה טובה.

טוב בואו נודה על האמת היו שתי סיבות למעבר למניזאלס

1 ביום השני במניזאלס היינו בהר געש( פירוט בהמשך)

2יש עירה הקרויה סנטה רוזה ושם יש מעינות חמים וכי נוח זה להגיע לשם ממניזאלס ( לפחות ככה חשבנו עד שהיינו בדרך חזור וכל 2 דקות היה קו מסנטה רוזה לפריירה ( העיר הקרובה לסלנטו)) אבל אנחנו גרנו במניזאלס באותו זמן כזכור.

הר געש- את כל הפירוט של הר הגעש יש בפוסט של אמא שלי אז אני אספר יותר בקצרה כי בכל זאת אני רוצה לספר מנקודת המבט שלי, קמנו בארבע בבוקר כי הג’יפ שהביא אותנו לסיור בא בחמש וחצי בבוקר ואנחנוהיינו צריכים עוד קצת להתארגן על אוכל ליום שלם, הסיור היה של יהודי שנולד בארגנטינה ועבר לארץ שם הוא גר שלושים שנה ועכשיו הוא מדריך טיולים מודרכים לישראלים להר געש, ההר געש בגובה 4,000 מטר ולכן היה אסור לנו לרוץ כי לא היה מספיק חמצן, אני הקאתי במהלך הסיור (מי שמכיר אותי טוב יודע שכשאני אוכל הרבה מידי ודברים מתוקים אני מקיא כי הבטן שלי רגישה כמובן שאני לא מקיא כל הזמן אני לא עד כדי כך רגיש) כשזה קרה המדריך נבהל כי אין הרבה חמצן בגובה הזה והוא חשב שאני אתעלף, חשבנו שזה בגלל השוקו ששתיתי לפני כן אבל לא היה בשוקו חלב אז הורדנו את זה מהאפשרויות( מי שלא יודע אני רגיש ללקטוז לא אלרגי!! אלא רגיש וזה גורם לי להקיא.) בהמשך הסיור היינו בנחל שנובע למרגלות הר הגעש אז הוא חם המים היו חמים ומעולים לצערי היה אסור לצלול כי המים היו מלאים בגופרית וזה גם גרם לנו להתגרד אבל היה אסור להתגרד כי זה רק גורם לרצות לגרד עוד יותר אבל סה לא הפך את החוויה ללא כיפית להפך היה בזה אתגר- לא לגרד ואני אוהב אתגרים, למדריך קראו אלחנדרו אז אלחנדרו תודה רבה על סיור נהדר.

זה הכל להפעם מתגעגע ממש, הפוסט הבא יהיה על המעינות החמים ועל חרדין.