השבוע עבר עלינו באמת בנחת ובשלווה, בעיקר בהכנות ליעד הבא. כן-כן… הגיע הזמן לעזוב את ארגנטינה.
בינתיים, צריך להמשיך הלאה, לשבת המלכה ולחג הפורים.
אז אחרי שבת מושלמת מלאה בשלווה, במנוחה ובארוחות שבת טעימות ומשובחות עם משפחת בן ישי (אפילו מטבוחה טעימה היתה לנו עם החלה!) ושתיית קפוצ'ינו (אחד הטובים!) בבית הקפה בפורממרקה.
יום ראשון. היום שלפנינו כולל נסיעה ארוכה-ארוכה, 24 שעות מחוחוי – לבואנוס איירס. כן-כן, אמיצים אנחנו. שום אוטובוס לא מפחיד אותנו (עדיין).
הליכת בוקר לשחרר שרירים לפני הנסיעה ולהפרד מפורממרקה והאיזור היפיפה הזה, שהאמת? התאהבתי ובכיף הייתי נשארת בעיירה הזו עוד שבוע בנחת.
איזה מקום, כמה שלווה וכמה יופי.
זום עם הגן לאביה, זום שיעורי חשבון לדביר, פרידה מרגשת מבן ישי שכנראה ניפגש איתם איפשהו ביעד הבא ו…יאללה לאתגר הבא. מצוידים באוכל, שתיה ומצב רוח מרומם עולים לאוטובוס. למדנו, ראינו סרטים, שמענו פודקאסטים, הסתכלנו על הנוף, ישנו לילה שלם רצוף וטוב (אמנם האוטובוס נתקע בדרך ולא התניע איזה שעה, אבל מילא) ועוד פודקאסט ועוד סרט, עוד קצת תרגילי חשבון ואנגלית ויאללה בואנוס איירס מבצבצת באופק! תותחים אנחנו! אלופי-האלופים הילדים שלנו! עוד אתגר מאחורינו. מתארגנים בביתנו החדש והנאה, מקלחת ראויה וארוחת ערב במסעדה כשרה! כשאפשר לחגוג אז חוגגים!
את יום שלישי הקדשנו להכנות לפורים וסידורים.. שוטטנו בבואנוס איירס בניסיון למצוא איך להתחפש, בנוסף החלטנו לשחק הגמד וענק משפחתי: כל אחד קיבל סכום כסף שווה ושוטט לו בסופר (הכשר!) לקנות דברים שמתאימים לענק שלו. כולם בהתרגשות וכולם מנסים לשמח את הענק שלהם ומשקיעים בברכות לבביות ובפינוקים טעימים. בצהריים נהנים שוב במסעדה, (הפעם בשרית!) וחוגגים את האפשרות לא לבשל כל היום בבית.
תענית אסתר – יום מנוחה אמיתית. לומדים עם סבא וסבתא בזום גמרא ותנך ואביה נהנה משעת סיפור על פורים. נהנים מוויפי משובח אחרי הרבה מאוד זמן שהוא נעדר מאיתנו…
מתארגנים עם תחפושת ,אופים אוזני המן, יוצרים לעצמנו מציאות חגיגית ומהנה. פתאום כל חג ממש מכריח אותך לפעול ולעשות ומה שאתה תעשה זה מה שיהיה: האווירה שאתה תביא איתך, הלימוד, העשיה והחויות ה-כ-ל שלנו. זה מאתגר ומהנה כאחד. בערב מצטרפים לאחת הקהילות היהודיות כאן לקריאת מגילה משותפת.
מגיעים לקריאת המגילה בקהילת "La Casa" שם הבטיחו לנו שנרגיש בנוח עם הילדים… ואכן, מגיעים והאירוע נפתח קודם כל בהפעלה לילדים: מתנפחים,כיבוד והופעה שאפילו אני השתעשעתי ממנה. הילדים היו עם אורות בעיניים כמובן וההנאה היתה מרובה. לאחר מכן התקיימה קריאת המגילה. כל כך שמחה, ממש הפקה. מרגש לראות איך יהודים בכל העולם מתכנסים ביום הזה ופשוט קוראים את המגילה ומדהים לראות איך בקהילות בחו"ל גם כל כך הרבה אנשים שכלל אינם שומרי מצוות בכל זאת מרגישים כל-כך מחוברים ליהדות שלהם ומגיעים בהמוניהם. עצוב לחשוב איזה ריחוק מהיהדות קיים בארצנו היפה, באמת שנצבט הלב. לאחר קריאת המגילה שהוכרזה בפי כל בביתנו כמשעשעת ביותר, החגיגה המשיכה ובאיזשהו שלב היינו צריכים למשוך את ילדינו הביתה מפאת השעה המאוחרת.
בבוקר החג קמנו בשלווה והתחלנו לקיים בהנאה מרובה את מצוות החג:
התחלנו כמובן בגמד וענק שכולם פה הצליחו להתאפק ולא לגלות אחד לשני והיתה חגיגה לעיניים. הספקנו אפילו לעקוץ לימוד תורה קצר לאבישי ולי עם אבא שלי, שכרגיל תענוג ללמוד מפיו, אשרי שזכיתי.
המשכנו בשיטוט בעיר לתת משלוחי מנות לאנשים שהכרנו בדרך, בעת שהותנו בארגנטינה. בדרך, באחת הכיכרות, פגשנו את אנשי בית חב"ד של העיר וזכינו לתת גם שם מתנות לאביונים והילדים קיבלו משלוח מנות. כמה אור בעינים היה להם, כל כך חסרים להם סיבובי משלוחי המנות והמוני הממתקים של היום הזה…
לעת צהרים הצטרפנו שוב לקהילה המזמינה והנעימה של אמש לקריאת המגילה ולסעודת פורים. היה שמח ונעים כל-כך.
אז השבוע לא קיבלתם תמונות של נוף עוצר נשימה, אבל אנחנו לעצמנו צברנו לעצמנו פה וואחד חוויות, הכרנו קהילה חמה ומיוחדת, הכרנו אנשים שחולמים לעלות לארץ ישראל ויצרנו לנו חג משמעותי, נעים ושמח בביחד הכל-כך מיוחד שלנו.
לא אסכם כבר עכשיו את ארגנטינה מפאת "אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין.." אבל בינתיים, במשפט אחד נאמר שהיית מאתגרת מאוד עבורי. לימדת אותי הרבה על עצמי ובאותה נשימה היית עוצרת נשימה ביופיך והיתה לי פה תקופה נפלאה .
שבוע הבא הבלוג ייכתב כבר במדינה אחרת בעזרת ה'… להתראות בפוסט הבא ובמדינה החדשה
