בלוג

השכמה מוקדמת 6:00 בבוקר. לפנינו הליכה נינוחה של 17 ק"מ אמנם, אבל במישור.
קטן עלינו.
בוקר יותר סגרירי ממה שהיה לנו, אבל מודים לאל על מזג נפלא אמש. בדיוק ביום שהיינו זקוקים לשמש מפנקת – קיבלנו אותה.
היום הולכים בהליכה ממש מהנה ונוחה. מעונן קצת, אז מתבאסים קלות שלא רואים את כל הנוף שהיינו אמורים לראות אבל אי אפשר להיות גרידיים מדי, כי הנוף שנשקף לעיננו יפהפה לא פחות…
לאורך כל היום עוברים עמקים יפיפים, לגונה ,ירוק בעין שלא נגמר וכמובן נחלים ומפלים לאורך כל הדרך…
שרים מעט שירי יום הזכרון לנסות קצת לתת לעצמנו תחושת "יום זכרון", למרות המרחק והשוני של הנוף והאווירה.
עצירת צהריים. שמש מפנקת. מציינים שוב את יום הזכרון בקריאת תהילים ושיח קצר. ללא ספק זה שונה כל כך מהבית כשבבית כולם יחד עוצרים ומדברים ומזכירים והאווירה באוויר… ממשיכים.
ההליכה עם הילדים מהנה וטובה. אביה לסרוגין עם הסוס. (שיחררנו את הקשיחות שלנו שילך ברגל. מבינים שארבעה ימים הליכה ברצף עבורו זה קצת יותר מדי. בנוסף, כשהוא על הסוס מתפנה לנו זמן איכות עם עצמנו ועם הילדים הגדולים, אז מרוויחים פעמיים…)
לעת ערב מגיעים למחנה שממוקם שוב בצורה מושלמת. ללא ספק הם יודעים הם את העבודה שלהם… האוהל מול מפל משוגע ולמרגלותינו נחל זורם..נו, חוץ מהעננים היום ומגשם שמגיע מדי פעם אין על מה להתלונן…
מתחילים להתארגן לחגיגות יום העצמאות – מבקשים מהטבח שלנו ירקות שנשארו ורוצים להכין סלט ישראלי ,לפחות משהו קטן…
אחרי ארוחה חגיגית עם ציון קל של ישראליות, מתפללים יחד בחגיגיות ובשמחה.
כמה הימים האלה – יום השואה, יום הזכרון ויום העצמאות הם חגים כל כך משמעותיים והביחד שלהם במדינת ישראל הוא מלא עוצמה: העמידה יחד בצפירה, הטקסים, האווירה ,השקט והעצב ביום הזכרון והשמחה האמיתית המשותפת ביום העצמאות.
דברים שממש בלתי אפשרי להעביר כאן ובכל זאת מנסים כמה שאפשר.
ישנים היטב ומתכוננים ליום קליל ואחרון