הגענו ל"ריבירת המיה" באופן רשמי.
מרגישים שהגענו לאיזור התיירות + חופשת אוגוסט, כל המקומות עם נוכחות גבוהה של תיירים (בעיקר אמריקאים) וגם המחירים בהתאם…
אבל ידענו את הכל מראש, רצינו חופים בסוף, רצינו מקומות לנוח ולנפוש, להוריד הילוך ומכאן גם הטיסה הביתה היתה הטובה ביותר אז הננו כאן!
אז לא היינו היחידים שחשבו ככה.. והכל בטוב ובנחת – עדיין יש מקום לכולם במרחבים הבלתי נתפסים האלה!
שכרנו רכב ליומיים ויצאנו לנו לכבוש עוד יעד של אחד מפלאי תבל הלא הוא Chichen Itza. זוהי עיר נוספת של המיה, אתר עשיר בממצאים, שמור (ומשוחזר…) בצורה מרשימה ביותר. יש את הפירמידה ששמורה היטב והיא בהחלט בהחלט מרשימה ביופיה, בגודל שלה ובשימור שלה אבל גם שאר הממצאים שם מרשימים לא פחות!
אמרו לנו שהאתר קטן וששעתיים ביקור מספיקות בהחלט, אבל אנחנו אוהבים לחפור ולראות כל חור וכשיצאנו פתאום קלטנו שהיינו שם 4 שעות בלי ששמנו לב
אחרי הסתובבות בחום הזה אין כמו לטבול באיזו סנוטה.
מקסיקו ובעיקר האיזור בו אנו נמצאים מלא בסנוטות (כ-6000!!!) כשאלו למעשה בולענים שנמצאו מלאים במים נקיים-נקיים בצבעים לא יאומנים, חלקם בתוך מערה, חלקם חשופים לשמש. כל מה שנשאר זה רק לבחור באיזה רוצים לבקר…
אז סימנו לנו כמה על המפה כמה סנוטות מבטיחות. מתחילים לנסוע, מגיעים לראשונה והבחור בכניסה מסביר, בלי להתבלבל, 250 פסו לאדם (50 ש"ח) ואפשר רק שעה במים ויוצאים… נראה להם?! משחקים אותה לא פראיירים (ולא אמריקאים), ויאללה לסנוטה הבאה. בסוף-בסוף פשוט נעצנו סיכה ויאללה מגיעים לסנוטה עם השם הכי מסובך שיש (Xcanahaltun בשפת המיה כמובן. יש לקרוא את זה Shka-na-hal-tun) , בתמונות היתה נראית טוב.. משלמים בערך חצי, אין הגבלת זמן ויאללה , אנחנו בפנים. נכנסים במדרגות מתחת לאדמה כבר התחלה טובה… ומתחת לאדמה מתגלה לעיננו בור ענק עם מים תכולים-כחולים, קרני שמש מועטות מבצבצות מבעד לחורים קטנים בתקרה, נטיפים בכל מקום… שוחים וקופצים להנאתנו ושוטפים מעצמנו את חום היום..
לפתע מרגישה שהשעון שלי מתחיל להתרופף מהיד ואופס נ-ו-פ-ל.. לתחתית הסנוטה שאומנם שקופה-שקופה אך עמוקה…
וואי, מתבאסת בטירוף! השעון החכם שלי מצא את מותו בתחתית הסנוטה, וזה לא רק הוא! איתו ירדו למצולות כל הצעדים שעשיתי היום…
אבישי כמובן מנסה את מזלו בצלילה פעם אחר פעם אבל זה עמוק מדי ומפצירה בו שיפסיק, משחררת…
ואז מגיע אחד מהאחראים, בחור בשם קנדלריו. רואה אותו קופץ, עושה צלילות מרשימות ביותר להנאתו… מה, לא אבקש ממנו?!
ברור שכן!! מספרת בנימוס שהשעון שלי נפל למטה ומראה לו בערך את האיזור. תוך 3 שניות הבחור היה בפנים…כמה שניות טובות הוא בתוך המים יוצא החוצה ואני לא מאמינה – השעון בידו!!!
צוהלת ושמחה משחררת צעקת אושר ואבישי דופק לבחור חיבוק... מקשקשים איתו קצת על המקום, על שפת המיה באיזור שלהם. נהנים מלהבין את השפה ולהצליח להשחיל משפטים…מסתבר שהסנוטה הזו התגלתה רק לפני 5 שנים והיא נחשבת חדשה. מבסוטים על נעיצת הסיכה שלנו..
חוזרים הביתה מאושרים ,עייפים, שמחים.
יום למחרת הולכים לדגום עוד סנוטה. הפעם "סנוטה אזול", כלומר הסנוטה הכחולה…(ממש מפתיע)
(גם) הסנוטה הזו יפיפיה, פתוחה לשמש לעומת זו של אתמול, עושים קפיצות מהצוק (אפילו אני! ואביה!!), היתה אווירה סופר כיפית, אנשים מכל העולם מעודדים אחד את השני בקפיצות, מוחאים זה לזה כפים, צוחקים יחד ונהנים. חבל שיש יותר מידי אנשים בעולם שלא מאפשרים שזו תהיה המציאות של העולם.
משם אחרי הצבעה משפחתית ממשיכים לחוף הים..בכל זאת את האוקינוס לא ראינו הרבה זמן (שיהיה רשום שאני הייתי בעד עוד סנוטה…).
אחרי שדגמנו חוף אחד שהיה מלא באצות (בעיה ידועה במקסיקו) הלכנו לחוף שהמליצו עליו.. מגיעים לחוף ותוך כמה דקות מזג האוויר משתנה..נהיה מעונן ואפילו טיפה קריר וגשם מטפטף… תופסים מחסה בתוך הים, שם היה יותר חמים, אבל די מהר מבינים שלא כיף…רצינו קצת ים עם חוף, לשבת על החוף לקרוא, לשמוע פודקאסטים, לבנות בחול.. בקיצור זה לא זה .. והבטיחו צבי ים עם שנורקלים אבל זה רחוק יותר….בקיצור – פורשים הביתה.
לפעמים צריך לדעת להגיד מספיק.
Playa del Carmen – בוא נשים את הדברים על השולחן. העיר הזו היא כמו אילת.. פחות אנחנו. החלטנו להתיישב בה בגלל ככל מה שיש לה לתת מסביב ,כך שהקרבה לעיר ממש לא היתה חשובה לנו בחיפוש הדירה. כך מצאנו עצמנו במתחם בקצה העיר בעלות מצחיקה, עם בריכה, חדר כושר שעד היום לא ניצלנו אותה..אז החלטנו על יום נופש לשחק כדורסל (בשביל נוה ), לשחות בבריכה (אחת האהבות שלי!!!) ולנוח, בקיצור יום בית.
יום חמישי שוב נפרדים ועושים מעברים… ממש עוד קצת מעברים לפנינו.. רק עוד פעמים ספורות לארוז, לפרוק, להתארגן, להתמקם ולהריח את האופי של המקום החדש שמגיעים אליו..
יש משהו ממכר בגילוי מקום חדש. כל פעם לראות מה קורה סביבך להבין את ה"וויב" החדש. יהיה קשה פתאום בשגרה כשזה לא יהיה… לפחות מים ראויים לשתיה, וגם מים זורמים וחמים במקלחת (וחמים!) יהיו תמיד..
עוברים לאי קוזומל. המעבר הוא במעבורת ענקית – נסיעה משעשעת עם נגנים אורחים בדרך… מגיעים לאי אחרי נסיעה של 40 דקות ויאללה מתחילים להבין לאן הגענו..
מה למדנו השבוע?
* אם יורד עליך גשם בים אז כדאי ללכת הביתה.
* ביקור בשתי סנוטות במקסיקו זה לא מספיק.
* לכל מדינה יש את האילת שלה. לטוב ולרע.
* Yumbotik sukun, Candelario (תודה רבה חבר, קנדלריו)
מה רע באילת?
עכשיו כשאתם תגורו שם הכל יראה אחרת. יאללה מחכים לקפוץ
העיקר שיש שעון חכם🤣
אהבתי את Chichen Itza והסנוטות….
תתחילו להתרגל 50ש' כניסה לבריכת כלור ממוצעת כאן…