You are currently viewing "לא תיפול רוחנו הכל קטן עלינו!!!" (הולבוש)
עוד קלאסיקת סיום

"לא תיפול רוחנו הכל קטן עלינו!!!" (הולבוש)

מה כבר יכול לקרות בשבוע האחרון…אחרי שנה כזו מלאה בהרפתקאות הייתי בטוחה שהפוסט הזה יהיה רק פוסט של סיכום שכזה…
אבל השבוע שלנו היה מעורבב עם מלא תהפוכות.
החלטנו שאת הימים האחרונים נעביר באי החלומי הולבוש. שמו של האי הולך לפניו וכל מי שהיה שם מספר בשבחו על הפשטות שלו, על היופי שלו ועל החופים הקסומים שלו.
נשמע בול ל-3 ימים שנותרו לנו.
השכמנו קום בקוזומל על מנת שנרוויח כמה שיותר מהולבוש. לפנינו מעבורת-אוטובוס- מעבורת
מגיעים לתחנת האוטובוס, מתארגנים ומחכים לאוטובוס.
 אבישי מוציא את הכרטיסים מהתיק…ומחזיר את הארנק למקום.
אחרי כמה רגעים הולך שוב להוציא את הארנק ו.. הארנק נעלם. כולנו מתחילים בחיפושים קדחתניים מחפשים ומחפשים אך לשווא…רואים שיש מצלמת אבטחה לידנו, ניגשים לדלפק כרטיסים ומסבירים…משאירים לה את כל הפרטים שלנו ועולים לאוטובוס שצריך לצאת…מקווים שעוד נמצא אותו. אבל אחרי כמה דקות היא שולחת לנו סרטון קשה לצפייה ובו רואים ממש איך כייסו אותנו!
מנתחים את האירוע, הם היו חכמים.. דביר שהיה קרוב הוסח על ידי אחד מהם והם ביצעו את המלאכה באופן מושלם. למזלנו חוץ מכסף לא היה שם כלום. כל הדרכונים והכרטיסים נמצאים עמוק בתיקים בכוונה ורק הארנק עם קצת כסף למעלה נגיש.
אבל לצערנו הפעם הוא לא היה עם קצת כסף…כי להולבוש כך אומרים אין הרבה כספומטים ולא תמיד יש בהם כסף אז הכנו עצמנו מבעוד מועד….אז הפסדנו סכום יפה בשנייה אחת של חוסר תשומת לב ופגשנו כיעור ורוע לראשונה בטיול שלנו. התחושה היתה מבאסת, אבל מאוד מהר חלפה.. הגנבים עשו מספיק נזק ואין סיבה שאתן להם גם את הימים האחרונים שלנו במקסיקו לביאוס ..
ומה המקסיקנים יעשו עם השוד לאור יום הזה??
אמרו שהם בתשומת לב היום יותר..נו מילא, אם השוטרים ימצאו אותם הם בטח יתחלקו בשלל…
חשבנו שתרמנו את שלנו להיום אבל… מגיעים ואין חשמל בהולבוש…
נו בסדר, בלי חשמל נסתדר.
אהה! אבל גם מים אין…
יאללה, אין ברירה. פשוט הולכים לים לראות הכצעקתה, בתקווה שהכל יסתדר כשנחזור.
וואו!
הים הזה, צבעי התכלת האלו. היופי הזה באמת מסדיר כל נשימה..הוא בא בדיוק בזמן.
לקראת ערב שבים לחדר. חשמל בא ומיד הולך וככה גם המים.
טוב זה שלב של יאוש בשבילי, נו! כמה אפשר.. עכשיו גם יש חול-ים ומלח עלינו, ארנק מרוקן וחשמל לסירוגין…
מוצאת את עצמי שרה "וואי איזה יום עבר עלי, זה קצת יותר מידי…." משמים החשמל חזר, חמש דקות אחריו חזרו המים ומאז ועד סיום השהות שלנו בהולבוש הם ליוו אותנו נאמנה, מה שבכלל לא מובן מאליו.
מקווים שבזאת תמו הרפתקאות מסוג אלה לשבוע קצר זה.
בערב יוצאים אני ואבישי לדייט זוגי לחפש את הפלנקטונים , עוד אחד מהסיבות שלנו להולבוש זה היצורים הזעירים האלה שחיים להם במים ועם החשכה הם זוהרים בתוך המים, צריך לעזור להם – פשוט להכנס מעט למים ולהזיז ידים ורגלים. וואו המים אשכרה זוהרים ,מנצנצים להם .. אחרי יום עמוס שכזה לראות מחזה מרהיב בא בדיוק בזמן.

היום חורשים את הולבוש מכל הכיוונים נהנים מחופיה המרהיבים, היפים אמיתית, מהחול האינסופי הלבן והתכלת בעינים, נהנים מפשטות העיירה – כל הכבישים הלא סלולים ועם כל ההוסטלים שפה עדיין מצליחה לשמר יופי ואוירה אחרת.

בערב אחרי שאנחנו תרנו את הפלנקטונים יום קודם, הגיע תורם של הילדים להינות גם ובשמחה ובכיף גדול רקדנו ושחינו בלילה הילדים היו עם חיוך גדול וממש זהרו עם השחייה שלהם במים בגלל הפלנקטונים. זה היה מחזה ממש יפה והשמחה וההנאה שבגילוי משהו חדש שוב הרעידה לבבות.

יום אחרון! מי היה מאמין? תכלס ההתרגשות בשיאה מצד אחד ומצד שני מתבאסים. הלב לא מאמין שכבר נגמר. כל כך קצר…
 ממריאים לגרמניה, לסופשבוע אחרון בניכר בפרנקפורט.
קצת לפני ההמראה, השבוע העקום ממשיך לשחק בנו, כשדירת הAirbnb שהזמנו מתבררת כלא קיימת… מזמינים חיש מהר אחת חדשה, רק כדי לגלות בנחיתה שגם היא… לא קיימת.
טוב….
מתיישבים על המזוודות ומנסים למצוא פתרון לפחות ללילה הזה, אחר כך כבר נסתדר. לא להאמין! שנה שלמה אנחנו מסתובבים במדינות עולם שלישי ודווקא בגרמניה הכל עקום (אין גרמניה אחרת..)
מגיעים למלון שהזמנו בחטף ומגלים בקבלה שגם אם כתוב בבוקינג שיש מקום לשישה אנשים, זה לאו דווקא נכון. מזל שהילדים כבר ישנו במקומות גרועים יותר השנה.
לשבת אנחנו מזמינים מקום להוסטל מקווים שיהיה בו נעים וטוב
קיוינו שיהיה פה הרבה יותר מפנק ונחמד. מקווים שהשבת תעבור בכיף ובנחת למרות הכל! 

נו מילא לפחות מים מהברז רפשר סוף סוף לשתות…וגם את הגט' לג מקווים לארגן.

אז זה לא פוסט סיכום ,מאורעות השבוע לא איפשרו לי את הפניות שרציתי בשביל זה..אז בעזרת ה' פוסט אחרון מארץ הקודש !!

מה למדנו השבוע?

*כן כן ..לא הכל ורוד המציאות היא מציאות ואנחנו צריכים להסתדר איתה והעיקר שכולנו בריאים בגופנו ובנפשנו!!

*שלמרות כל השנה המשוגעת הזו אנחנו ממש מתרגשים לחזור.

לפוסט הזה יש 4 תגובות

  1. מנחם נהיר

    סיום כל כך עצוב, אחרי שנה כזאת מצויינת… חבל. שיהיה להם לתרופות…. ברוכים השבים/השווים

  2. נילי כהן

    וואו מדהים איזה חוויה מטורפת
    ברוכים השווים השבים לארץ

  3. משה מיה

    רוצים את הסרט של הכייסים ממצלמת האבטחה המקסיקנית…
    שיהיה לכפרה. (ויש לזה מקור…)

  4. ציפי אייזינגר

    הכל כדי שהשמחה לשוב לארץ תגדל…

התגובות נעולות.