בלוג

נדמה לי  כי מקום מיוחד ויחודי דורש פוסט משלו. אז יצאנו לטיול יום באיזור שנקרא Las Nevados.
המקום נמצא באיזור של העיר מניזאלס מה שדרש מאיתנו להגיע לעיר כבר יום קודם, מכיוון שיש הרבה מה לראות והשקיעה מוקדמת. בנוסף, מזג האוויר לקראת הצהריים בדרך כלל נהיה קשוח יותר, לכן היציאה ממניזאליס נקבעה ל5:00 בבוקר!! התארגנו יום קודם: תיקים מלאים באוכל כמו זוג הורים פולניים (נראה לכם שכולם שם יהנו מארוחות מבושלות והילדים שלנו יבהו בהם?! ) כריכים מלאי כל טוב, פירות, עוגיות, ופלים (תודה לועד הכשרות של בוגוטה…) ואפילו פנקייקים שאבישי (כמובן ) הכין! השכמה ב – 4:30 ויאללה החוצה לגי'פ שמחכה! את הטיול עשינו עם עוד 2 ג'יפים של ישראלים (מוצילרים בני 20…ילדים) בהדרכתו המופלאה, המחכימה והמהנה של אלחנדרו -ישראלי לשעבר שמתגורר כרגע בקולומביה ומוציא טיולים לשמורה.
לאס נבאדוס היא שמורת טבע עצומה בגובה סביב 4000 מטר המשתרעת סביב הר געש פעיל ובימים טובים ניתן לראות את פעילותו…

אנחנו ראינו פעילות מועטה במיוחד… ( ההר "הפליץ" מעט..לטובתנו ולשמחתנו).
התחלנו את היום באגם יפה שבכניסה לשמורה ושם הרגלנו מעט את הגוף שבבת אחת טיפס מגובה 2000 מטר לגובה 4000 ,אז טיפסנו לאט ולא בריצה ,קצת תרגילי נשימה ויאללה ממשיכים..

הגענו למקום תצפית מהממת על הר הגעש, במקום יש טרמפולינות באוויר ונדנדה לתוך הנוף – מחזה מהנה וכיפי במיוחד.
המשכנו בנסיעה לתוך השמורה, הצמחייה בשמורה אחרת לחלוטין ממה שהתרגלנו לראות בקולומביה. באיזור צומח צמח הפרויליכון (נראה קצת כמו קקטוס) אך גבוה גמיש. כל שנה גדל ס"מ אחד בלבד כך שראינו שם צמחים בני 350 שנה בערך… חוץ ממנו הצמחייה שם מאוד ספוגית ממש נוגעים ומרגישים כאילו נוגעים בספוג. הצומח המיוחד, הקור, ההרים החשופים, היעדר הירוק בעיניים נתן לנו הרגשה של עולם אחר לכמה שעות…
המשכנו לנוע לעבר המעיינות החמים, אני לא חובבת ספא ידועה אבל אני חושבת שזה הספא הכי יפה שהטבע יכול לייצר.. אחד המקומות היותר יפים ומרשימים שראיתי מעודי… תארו לכם : סלעים ועליהם הפרליוכנים, קר בחוץ, נחל זורם בעוז ומתוך המים יוצאים האדים החמים.. אני  חושבת ששום משפט שאכתוב או תמונות שאשלח לא יוכלו לתאר את היופי הזה או להמחיש לכם את ההנאה שהיתה לנו להכנס לתוך המים האלה. מבחינתנו, היה אפשר להשאר שם כמה ימים…

ב1985 התחוללה התפרצות של ההר ואסון כבד נפל על קולומביה כאשר קרחון נמס ושטף איתו מפולת בוץ שעברה דרך הקניון ופשוט שטפה במפולת בוץ עיירה שלמה בשם armero ובה היו 25 אלף תושבים…עצוב וקשה ובלתי נתפס לחשוב על מקום כל כך מרשים שהביא איתו אסון כל כך כבד..
אל הקניון הזה הגענו בשעת צהריים שהתחילה להגיע  והביאה איתה מזג אוויר סגרירי יותר. לכן, כשהגענו לקניון המרשים (בו אמורים לראות מפל גבוה שיורד בו וממשיך לזרום לנחל אדיר) הגענו כשהכל היה ערפילי (כלומר שמענו את המפל היטב, אבל לא ראינו כלום ) התלבטנו מה לעשות. שני הגיפים האחרים רצו לחזור..(הצעירים ממהרים.. אלוהים יודע לאן…) ואנחנו החלטנו בעצתו המבורכת של אלחנדרו להשאר עוד קצת ולהמתין. חיכינו בקור ההולך ומתעצם בסבלנות… והיה שווה לחכות! 5 דקות אחרי שכולם המשיכו נגלה לעיננו המפל במלוא הדרו. עפנו על עצמנו שחיכינו ולא נסחפנו עם ההמון חזרה וגם הילדים למדו שיעור חינוכי ממעלה ראשונה " הסבלנות משתלמת" (תכלס לא חיכינו הרבה ויצא לנו שווה ,) קפואים (אמיתית! ) אך סופר מרוצים התחלנו לנוע חזרה לעבר היציאה מהשמורה. בנקודת הסוף שם אכלנו את ארוחת הצהריים ( ערב .. תלוי את מי שואלים..) נפגשנו עם שאר החברה,הילדים היו מאושרים לספר להם שהצלחנו לראות את המפל.
מנקודה זו (בה גם פתחנו את היום שלנו) ראינו לפתע שהר הגעש שלנו מושלג !! זה היה הסימן הרשמי שבאמת הטמפרטורות ירדו מאוד ( לא באמת הינו צריכים את השלג כדי להבין שאנחנו קופאים)
וזה הזמן לחזור הביתה אחרי תה חם.
טוב נו… לא ממש תה….תה בקולומביה זה בדרך כלל agua panela – שזה בעברית מים עם סוכר לא מעובד והם אשכרה שותים את זה…לא רק שותים גם מוכרים.. אבל בסיטואציה הנוכחית – כל דבר שיחמם אותנו היה נשמע לנו סביר ..אז התחממנו מעט, נפרדנו מהישראלים החמודים שהצטרפו אלינו היום ונתנו לנו עוד הזדמנות למפגשים מעניינים ונהדרים, ופרידה נרגשת מאלחנדרו שבאמת באמת היה מדהים ונתן לנו פתח לאחד הימים היותר יפים מרתקים חוויתם ומענינים שהיו לנו במסע הזה. אז שוב תודה!
מה אומר לכם… לא שווה פוסט בעצמו?!?!
אוהבת אתכם ,♥️